Nadav

לזניה תרד וגבינות קלהשכבות של עונג במינימום עבודה: תרד מוקפץ קלות, ערבוב קל של גבינות, 5 דקות של הרכבה, ויש לכם לזניה חלומית שממש לא צריך לשמור רק לשבועות המרכיביםטבלת המרות (6 מנות) תבנית 20*30 1 חבילה דפי לזניה 2 כפות שמן זית 200 גרם תרד טרי, קצוץ גס 2 שיני שום, כתושות 250 גרם ריקוטה 250 גרם קוטג' 200 גרם מוצרלה, מגוררת 100 גרם פרמזן, מגורר 1 מיכל שמנת לבישול 2 ביצים מלח פלפל שחור אגוז מוסקט להגשה: עלי בזיליקום אופן ההכנה01 מחממים תנור ל־180 מעלות. 02 מחממים מעט שמן זית במחבת. מקפיצים את התרד עד שהוא מצטמצם. מוסיפים שום ומצננים מעט. 03 מערבבים בקערה גדולה ריקוטה, קוטג', שמנת לבישול, ביצים, חצי מכמות המוצרלה, חצי מכמות הפרמזן ותרד. מתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט. 04 מורחים שכבה דקה מהתערובת בתחתית התבנית. מניחים מעל דפי לזניה. מוסיפים שכבת גבינות ותרד וחוזרים על הפעולה עד שהמילוי מסתיים. 05 מפזרים את שאר המוצרלה והפרמזן מעל. 06 מכסים בנייר כסף ואופים כ־40 דקות. מסירים את הכיסוי ואופים עוד 20 דקות עד הזהבה יפה. 07 נותנים ללזניה לנוח 10 דקות לפני החיתוך כדי שתתייצב. לזניית תרד וגבינות קלה. הטופ קריספי, הפנים מתמסר | צילום: יעל קצב, mako אוכל

פסטיבל האוכל הראשון של חיפה מארח את מיטב השפיםחיפה מקבלת פסטיבל אוכל ראשון, שייק שאק, פאפא ג'ונס ומקדונלד'ס מציעים מנות טרנדיות, רותי ברודו משדרגת את ארוחת הטעימות, שף יוסי שטרית מציע האפי האוור, קמפאי סטריט ווק מחדשים את התפריט, אמש מגישים המבורגרים מושחתים ועוד חדשות טעימות מהשבוע המבורגר חלפיניו של שייק שאק | צילום: My Social Lielle Sand , יחסי ציבור פסטיבל אוכל ראשון בחיפה יוצא לדרךבימי שלישי עד חמישי, בין התאריכים 11 עד 13 באוגוסט, חיפה תארח את פסטיבל האוכל הראשון שלה. בפסטיבל יוגשו מנות של ישראל אהרוני, מושיק רוט, גיא גמזו, אבי ביטון, רחל בן אלול, חמודי עוקלה, רולא, ראסיף 33, אגאדיר, רובי מיכאל וגם שרי ומיכל אנסקי. המנות יעלו עד 45 שקלים, ויהיו שם כוכבות ממטבח ערבי, דרוזי, אסייתי וישראלי, וגם דים סאם, חצ'פורי, מומו טיבטי, אמפנדס, עראייס, כריכי אסאדו, מאצ'ה, ופל באבל וגלידה, כנאפה חמה, צ'ורוס, קרחוני ICE BALL ומתוקים מסורתיים. רחבת אצטדיון סמי עפר, 11-13 באוגוסט, 18:00-23:00 עסקיות חדשות בקפה בוליוודקפה בוליווד השיקו עסקית של ארוחת טאלי המוגשת בצלחות נירוסטה מסורתיות, שאליה הצטרפו במיוחד תבשילים חדשים כמו ראג׳מה (שעועית אדומה בבישול איטי ברוטב עגבניות ובצל מתובל) וקדאי פאניר. הטאלי צמחוני (89) או טבעוני (79) ויהיו בו 3 תבשילים. מי שלא רעב במיוחד יכול ללכת על מיני טאלי עם תבשיל אחד עם אורז, צ'פאטי ודאל (55 שקלים). מקור

תפוחי האדמה לא יוצאים פריכים? כנראה שזאת הסיבהתפוחי אדמה בתנור אמורים להיות התוספת הכי קלה בעולם, אבל כמה טעויות קטנות יכולות להפוך אותם לחיוורים, רכים מדי או שרופים מבחוץ וקשים מבפנים. אז מה לעשות ומה בשום אופן לא? כך תוציאו מהתנור תפוחי אדמה זהובים, פריכים ורכים בדיוק במידה בכל פעם מחדש הדר אליאס תפוחי אדמה פריכים בתנור | צילום: Alex Bayev, shutterstock 2 תגובות 4,408 תפוחי אדמה בתנור יכולים לנוע על הטווח שבין מעדן פציח מבחוץ וכמעט משחתי מבפנים (היי תפוחי אדמה מושלמים של בן שי!) לבין תוספת שנאכל רק כי כבר הכנו אותה, אף שהמראה לא במיוחד מפתה וגם הטעם הוא לא משהו לכתוב עליו הביתה. איפה כבר אפשר לטעות בתפוחי אדמה בתנור? אנחנו שמחים ששאלתם. טעות תפוחי אדמה מספר 1: חותכים איך שיוצאקוביות קטנות מתבשלות (או נאפות) מהר, קוביות גדולות - לאט. זה עד כדי כך פשוט. אז אם אתם שולחים לתנור באותה התבנית קוביות בגדלים שונים - אתם גוזרים על חלק מהתפודים לא להתרכך, או על האחרים להיצלות יותר מדי. אל תשימו אותם במצב הזה, זה לא חברי. התיקון: מקפידים לחתוך את תפוחי האדמה לחתיכות אחידות ככל האפשר. אנחנו ממליצים על קוביות בגודל 3-4 ס"מ - ככה יש מספיק שטח פנים להשחמה, אבל הצ'אנקים עדיין גדולים מספיק כדי להישאר רכים ונימוחים מבפנים. טעות תפוחי אדמה מספר 2: מכניסים אותם לתנור רטוביםשטפתם את תפוחי האדמה, חתכתם והעברתם ישר לתבנית? ברכותינו, הוספתם לשלב הצלייה גם אידוי, ככה על הדרך. כל עוד יש מים על תפוחי האדמה התנור יהיה עסוק באידוי שלהם במקום בצריבה והשחמה של התפודים, והתוצאה תהיה רכה וחיוורת, לא משנה כמה הייתם נדיבים עם השמן. התיקון: אחרי השטיפה מייבשים את תפוחי האדמה היטב במגבת נקייה או בנייר סופג. אם בישלתם אותם לפני האפייה, מסננים ומשאירים אותם בסיר או במסננת לכמה דקות, עד שהאדים מתפזרים ופני השטח מתייבשים. מקור

טעים במיוחד נראה מגניב תודה על הפרסום

מגניב אחלה מרינדה תודה על הפרסום

פשוט להכנה וטעים תודה על הפרסום

נראה טעים בטירוף תודה על הפרסום

נראה טעים במיוחד תודה על הפרסום

שיר מעולה אהבתי ממש תודה על הפרסום

לא נמאס להם להתעסק בזה כבר הסכם , ביטול , מלחמות, ובלגן.. תודה על הפרסום

כתבה מעניינת תודה על הפרסום

מעולה כך צריך לנהוג איתם תודה על הפרסום

פדיחה לא פתיחה .. תודה רבה על הפרסום

עוד השתלטות פלסטינית על מקומות בעולם תודה על הפרסום

61

ביקורת | איש הגלידהIce Cream Man"קולנוע שהוא כאוס יצרי, מוזר וחסר רחמים" ז'אנר אימה שחקנים ארי מילן, בנג'מין ביירון דייוויס, איליי רות', קארן קליש, ריאן אלן במאי/ת איליי רות' אורך 86 דק' כמעט שלושה עשורים חלפו מתחילת הקריירה של איליי רות'. מאז הוא מבסס את מעמדו כאחד מבמאי האימה הקיצוניים, הפרובוקטיביים והמדוברים ביותר בקולנוע העכשווי. רות' הגיח לתודעה עם "קדחת הבקתה" וסרטי "הוסטל" שהגדירו מחדש את ז'אנר "פורנו העינויים" (Torture Porn), שבו הוא התמחה בפריטת מיתרים על חרדות קולקטיביות, זרות ופחד מחוסר שליטה. סגנונו המזוהה מתאפיין באפס פשרות ויזואליות. הוא מציג אלימות גרפית מפורשת, עם חיבה עמוקה לאסתטיקה המשלבת בין גרוטסקה לאימה פסיכולוגית. לאורך השנים, גם כאשר רענן את הרזומה שלו עם מותחנים, סרטים לכל המשפחה או סרטי אקשן, רות' נותר נאמן לשורשיו הז'אנרים ולקהל חובבי ה-"Gorehound". סרטי האימה שלו נהנים לרוב ממעמד של יצירות פולחניות בזכות היכולת שלו לקחת אלמנטים יום-יומיים ולהפוך אותם לסיוט מדמם.העיסוק בפרבר האמריקאי אינו חדש עבור רות', וניתן לזהות קו מקשר ברור בין "איש הגלידה" לסרטו הקודם "חג ההודיה" (Thanksgiving). ב"חג ההודיה" חקר רות' את הריקבון שמתחת לסמלים הלאומיים באמצעות ביקורת חריפה על תרבות הצריכה שמתבטאת בטירוף ה"בלאק פריידיי" וכמובן השורשים ההיסטוריים הבעייתיים והגזענים של החג. "איש הגלידה" ממשיך את הטרנד של חשיפת הסיוט המסתתר בתוך השגרה הפרברית הסטרילית, אך מסיט את הפוקוס מזעם קפיטליסטי אל הפרת האמון הקהילתית והחרבת מוסד ההורות. בעוד "חג ההודיה" נשען על מבנה סלאשר קלאסי שבו רוצח במסכה מעניש מבוגרים וצעירים על חמדנותם, "איש הגלידה" הופך סמל ילדות תמים ומתוק - אוטו הגלידה השכונתי - למנוע של כאוס מוחלט. בכך רות' מעביר את האיום מנקמנות מתוכננת לאלימות יצרית ואבסורדית המובלת דווקא על ידי הילדים עצמם.עלילת הסרט מתרחשת בעיירת קיץ קסומה ורגועה, שבה סדר היום של התושבים נע סביב שגרה שלווה. המהפך המבעית מתרחש כאשר מוכר גלידה מסתורי וחייכן מגיע לעיירה ומחלק גלידות טעימות בשלל צבעים. בבוקר שלמחרת הילדים התמימים שסועדים מהגלידה הקסומה חווים שינוי התנהגותי פתאומי ומחריד והופכים בזה אחר זה ליצורים אלימים וחסרי רחמים. בתוך זמן קצר, העיירה כולה נקלעת למאבק הישרדות בין מבוגרים מבוהלים ובין נחיל ילדים צמאי דם, כשמקור הבעיה הולך ומתברר כהרבה יותר מורכב ממה שנראה לעין.מאחורי האלימות המופרזת מסתתר רעיון אידיאולוגי ברור המבקר את החוזה החברתי המשתמע של עולם המבוגרים. הסרט משמש כמטאפורה חריפה לאובדן האמון המוחלט בדמויות סמכות ובמוסדות שנראים תמימים לחלוטין - כמו מוכר הגלידה, בית הספר, שוטרים וכבאים. רות' משתמש בזיהום הילדים כדי להציג את החרדה ההורית העמוקה מפני השפעות חיצוניות המרעילות את תודעת הדור הצעיר. הסרט מעלה שאלות נוקבות על הקלות שבה קהילה שלמה יכולה לקרוס מבפנים כאשר הילדים, שאמורים לייצג את העתיד והתקווה, הופכים לכוח ההרס המאיים ביותר. מעבר לכך, העומק הבלתי מבוטל של "איש הגלידה" טמון בניהיליזם העמוק שמניע אותו. הסרט מפשט לחלוטין את מושג קדושת הילדות והתא המשפחתי, ומציג את הסדר החברתי ואת היררכיית ה"טוב" וה"רע" כסמלים מלאכותיים ונטולי משמעות. שלא כמו בסרטי אימה קלאסיים שבהם לאלימות יש תפקיד של מוסר השכל, רות' מעמיד כאן קרקס של מוות סתמי, אקראי וחסר פשר. הפיכת הילדים התמימים למכונות הרג אכזריות מעבירה מסר קיומי: היקום אינו פועל לפי צדק עליון, הגוף האנושי אינו אלא בשר ודם מתכלה, והציביליזציה הסטרילית של הפרבר היא רק אשליה דקה המכסה על כאוס חסר רחמים.אפשר לצפות בסרט הזה גם כסוג של משל פוליטי למנגנון ההסתה והאלימות בקרב חלקים מהנוער בישראל. הגלידה פועלת כרעל אידיאולוגי מתוק וממכר, המופץ על ידי "המבוגר האחראי" aka שרים בממשלת ישראל המנצלים את תמימות הנוער כדי לדרדר אותם לכדי יצרים אלימים והסרת בלמים מוסריים. באופן מקביל, כשהמנהיגות והמבוגרים בממשלה הלכה למעשה "מחלקים" לנוער רעל של עליונות גזעית, תחושת "מגיע לי" וזלזול בחוק, הצעירים פשוט צורכים את האידיאולוגיה הזו ומוציאים אותה אל הפועל. בשני המקרים, האלימות של הילדים היא אינה הסיבה אלא הסימפטום - תוצאה של מערכת צינית המזינה אותם ברעל מחושב או בגלידה רצחנית כדי לחסל את האמפתיה ולהשיג שליטה.אין ספק ש"איש הגלידה" הוא קומדיית אימה גורית במלוא מובן המילה. הסרט אינו לוקח את עצמו ברצינות תהומית, אלא נשען בכוונה על אלימות מוקצנת ומגוחכת. השילוב בין סצנות רצח יצירתיות ובין סיטואציות קומיות אבסורדיות יוצר טון ייחודי. הרגעים המזוויעים ביותר מוגשים לעתים קרובות עם קריצה, מה שמאפשר לחובבי הז'אנר ליהנות מחוויה שאינה מנסה באמת להפחיד, אלא בעיקר לשעשע דרך מקרי קיצון מזוויעים במיוחד שיחרטו בזיכרון הקהל לתקופה ארוכה. "איש הגלידה" מזכיר ברוחו ובסגנונו שלל סרטים משנות ה-70 או ה-80 המתארים התרחשות המטרידה את מנוחת התושבים, מ"מלתעות" עד "הגרמלינס". רות' משבץ לכל אורכו מחוות קולנועיות לסרטי אימה נחשבים כמו ה"ציפורים" של היצ'קוק, "The Stuff" של לארי כהן ו"Brain Damage" של פרנק הננלוטר. "איש הגלידה" הוא חגיגה קולנועית לחובבי הז'אנר ומעריציו של רות'. קהל שיגיע לא מוכן לסרט עלול לצאת ממנו בהלם קרב או עם השאלה "מה לעזאזל ראיתי עכשיו?". מקור

ביקורת | לגמור את הלילהOne night only"שחקנים מקסימים בסרט שלא מממש את הפוטנציאל שלו" ז'אנר קומדיה שחקנים מוניקה ברברו, קאלום טרנר, בן מרשל במאי/ת וויל גלאק אורך 102 דק' ויל גלוק ("ידידים פלוס", "באה בקלות") הוא במאי קומדיות רומנטיות מיומן. סרטו הקודם, "רק לא אתה", היה שובר קופות גדול שזיווג בין סידני סוויני לגלן פאוול ("אהבה בשחקים: מאווריק"). בעקבות ההצלחה חוצת היבשות התקשורת הגדירה את "רק לא אתה" כסרט שהחזיר את הקומדיה הרומנטית לקדמת הבמה. חלפו שלוש שנים וגלוק מנסה לשחזר את ההצלחה המפתיעה עם "לגמור את הלילה" או בשמו המקורי One Night Only". בניגוד לתרגום הקלוקל לעברית, השם המקורי באנגלית מתייחס באופן ישיר לקונספט הדיסטופי והדי מבריק של הסרט, שמתרחש במציאות שנראית עכשווית לחלוטין אבל שמרנית. הממשל האמריקאי חוקק חוק האוסר על אנשים מחוץ לברית הנישואים קיום יחסי מין לאורך כל השנה, מלבד לילה אחד, שבו כל הרווקים והרווקות רשאים לפרוק כל עול. לכאורה בסיס מרתק סטייל סרטי "הטיהור" לבחון את העלייה של הפוליטיקה השמרנית והנוצרית בארה"ב. אך הסרט לא באמת עושה זאת ומעדיף להתמקד בסיפור אהבה שהולך ונרקם בין שני גיבוריו על רקע לילה רומנטי המורכב משלל סיטואציות קומיות.הבסיס של הסרט משתמש ברעיון המבריק והוא היה יכול לעשות ממנו מטעמים שהיו משדרגים את הסרט לפחות מבחינה תמטית, אבל גלוק כושל לעשות זאת ואינו מעמיק במציאות שבה החוק החדש קיים. האם הרעיון ליצור עולם שאסור לרווקים ורווקות לקיים יחסי מין הוא תוצאה ישירה של המצב הפוליטי הנוכחי בארצות הברית? לא נאמר והסרט לא עוסק בזה. הסרט אינו מסתכן באמירות מעניינות על מיניות ושמרנות. אמנם מופיעים גרפיטי מחאה נגד החוק המפוזרים בעיר או סצנה של מופע שבה זמר יוצא נגד החוק, אבל לא נעשה שום דבר מעניין מבחינה תסריטאית עם סיפור המסגרת הזה. האם הוא בא לטעון שהמשך התחזקות התנועות הדתיות-נוצריות בארה"ב יוביל לאיסור על יחסי מין? האם הסרט תומך בחוק או מתנגד לו? לשם כך לוהקו שני שמות לוהטים: קאלום טרנר, ("לנצח נצחים", בעלה הטרי של דואה ליפה) והשחקנית והזמרת מוניקה ברברו (שגילמה את הזמרת ג'ואן באאז בסרט "אנונימי לגמרי", תפקיד שזיכה אותה במועמדות לאוסקר). השניים מגלמים בהתאמה את אוון (בעל פיצרייה) ואלי (זמרת בפרסומות המנסה לפרוץ בתפוח הגדול). השניים מנסים לספק את היצר המיני שלהם, אבל גם למצוא אהבה עד הזריחה. הכימיה בין טרנר לברברו זורמת וחלקה, וניכרת המומחיות של גלוק בז'אנר (אולי אפילו לרעתו); כל ביט קומי ומבנה עלילתי מגיעים בדיוק כצפוי על פי חוקת הקומדיה הרומנטית, ברמה שפוגמת בפוטנציאל של הרעיון הייחודי שבו הסרט פועל. בסופו של דבר "לגמור את הלילה" משתמש באקלים הפוליטי כרקע בלבד. במהלך הלילה המדובר, השניים נפגשים בצורה נוחה למדי (כפי שאחת הדמויות אף מציינת) ברחבי ניו יורק פעם אחר פעם. החברה מסביבם חרמנית ופראית, והפריים מלא בכל עת בזוגות באקטים מיניים לצדם של אוון ואלי הבודדים. אך בעוד ההקצנה הזו עובדת במסגרת העולם של הסרט, הבעיה היא בדמויות המשנה החולפות באינטראקציות מיניות - הן פשוט מוקצנות ומגוחכות מדי. טרנר נחשב למועמד בולט לתפקיד ג'יימס בונד בא, אך אם לשפוט על פי הופעתו בסרט הנוכחי, הוא לא מביא הרבה מעבר לחיוך יפה ותזמון קומי נחמד. התסריט לא מספק לו אפשרות להציג יכולות משחק מגוונות. מוניקה ברברו, שכבר הוכיחה שהיא מסוגלת לגלם דמויות מורכבות ועמוקות, גם היא בעיקר חביבה. השירים שהיא מבצעת נהדרים, יש לה חיוך כובש וגם היא מוכיחה שיש לה תזמון קומי נהדר. התסריט מסבך את גיבוריו עם בחירות נטולות היגיון בסיסי, וחבל שהוא מזלזל בצופים שמגיעים לצפות בקומדיה רומנטית. בסופו של דבר, הצופים לא מקבלים נקודה שמאפשרת לקבל את הזווית של הסרט לגבי יחסים, מיניות או אהבה. האפילוג מרגיש שעבר כמה וכמה גרסאות כדי שלא לעצבן אף אחד יותר מדי. "לגמר את הלילה" היא קומדיה רומנטית נוסחתית עם שני שחקנים חביבים, שלא מצליחים לשחזר את הכימיה הסקסית שגלוק ידע ללכוד ב"רק לא אתה". סרטו הקודם אולי לא היה פורץ דרך, אבל לפחות ידע לא להבטיח משהו שהוא לא יכול לקיים. לפחות הקהל ייהנה מאייקון הקומדיות הרומנטיות של שנות ה-80, מולי רינגוולד, בתפקיד מפתיע. מקור

פרק ממש טוב אהבתי אחלה סדרה תודה על הפרסום

פרק יפה מאוד אהבתי תודה על הפרסום

פרק חזק ביותר אהבתי תודה על הפרסום

פרק ממש טוב של הסדרה תודה על הפרסום