יש סרטים שרואים ושוכחים אחרי שבוע. ויש סרטים שנשארים איתך שנים. רקוויאם לחלום (Requiem for a Dream) של דארן ארונופסקי הוא מהסוג השני, וזה לא מחמאה פשוטה.
השורה התחתונה בקצרה: סרט עוצמתי ועשוי בצורה מבריקה על התמכרויות, אבל הוא השאיר בי צלקת. הוא קשה מאוד לצפייה, לא הייתי רואה אותו שוב, ואני לא ממליץ עליו.
📌 פרטי הסרט
שם: Requiem for a Dream שם בעברית: רקוויאם לחלום במאי: דארן ארונופסקי (שגם כתב את התסריט יחד עם הוברט סלבי ג'וניור) שחקנים ראשיים: אלן בורסטין, ג'ארד לטו, ג'ניפר קונלי ומרלון וויאנס שנה: 2000 (הוקרן לראשונה בפסטיבל קאן, ויצא בארצות הברית ב-6 באוקטובר 2000) אורך: 102 דקות (שעה ו-42 דקות) ז'אנר: דרמה פסיכולוגית דירוג גילאים: למבוגרים בלבד. בארצות הברית הוא קיבל NC-17 ויצא לבתי הקולנוע בלי דירוג מבוסס על: הספר "רקוויאם לחלום" של הוברט סלבי ג'וניור מ-1978 מוזיקה: קלינט מנסל, בביצוע רביעיית קרונוס (Kronos Quartet) איפה צופים: הזמינות בשירותי הסטרימינג משתנה, אז כדאי לבדוק בחיפוש בתוך השירות שלכם
📖 תקציר (בלי ספוילרים)
הסרט מתרחש בברייטון ביץ', ברוקלין.
שרה גולדפרב היא אלמנה בודדה שמבלה את הימים מול הטלוויזיה. יום אחד היא מקבלת טלפון שאומר לה שהיא עשויה להופיע בתוכנית האהובה עליה, ומאותו רגע יש לה מטרה אחת: להיכנס שוב לשמלה האדומה שלה.
הבן שלה הארי, החברה שלו מריון והחבר הכי טוב שלו טיירון, חולמים בגדול. הם רוצים לצאת מהמקום שהם נמצאים בו, והם חושבים שמצאו את הדרך המהירה לשם.
הסרט מחולק לפי עונות השנה: קיץ, סתיו וחורף. ובכל עונה החלום של כל אחד מהם מתרחק עוד קצת.
🔗 ארבע דמויות, ארבע התמכרויות
מה שהפתיע אותי הכי הרבה זה שהסרט לא מדבר רק על סמים.
שרה מכורה לטלוויזיה, לחלום להיות מישהי, ולכדורי הרזיה. הארי, מריון וטיירון מכורים להרואין, אבל גם לחלומות שלהם על כסף, על אהבה ועל חיים אחרים.
וזה מה שהופך אותו למפחיד כל כך. הדמויות לא רעות. הן אנשים רגילים שרוצים משהו טוב, וההתמכרות לוקחת להם הכל, צעד אחרי צעד.
הסרט לא עושה מזה משהו מגניב לרגע. אין פה שום זוהר. רק מחיר.
🎬 הבימוי והעריכה
מבחינה טכנית, זה אחד הסרטים הכי מרשימים שראיתי.
ארונופסקי משתמש במה שנקרא "מונטאז' היפ הופ" (hip hop montage): רצף של שוטים קצרצרים, כמעט הבזקים, עם סאונד חד שחוזר על עצמו. בסרט יש יותר מ-2,000 קאטים, בערך פי שלושה מסרט רגיל באותו אורך.
בהתחלה זה נראה כמו טריק סטייל. ככל שהסרט מתקדם אתה מבין שזה הרעיון: אותו טקס שחוזר שוב ושוב, עד שהוא הופך לשגרה ואז לכלא.
הקצב גם מאיץ לאורך הסרט. בחלק האחרון הכל נהיה מהיר, לחוץ וכבד, ואתה מרגיש את זה בגוף. זה עשוי בצורה מבריקה, וזה בדיוק מה שהופך אותו לקשה כל כך.
🎵 המוזיקה: Lux Aeterna
גם מי שלא ראה את הסרט מכיר את המוזיקה שלו.
היצירה Lux Aeterna של קלינט מנסל, בביצוע רביעיית קרונוס, היא הנושא שחוזר לאורך כל הסרט. כמה שנים אחרי, גרסה תזמורתית שלה עם מקהלה בשם Requiem for a Tower נעשתה לטריילר של "שר הטבעות: שני הצריחים", ומשם היא הגיעה להמון טריילרים, פרסומות ותוכניות טלוויזיה.
אז אם חיפשתם "איך קוראים לשיר מרקוויאם לחלום", זו התשובה.
בתוך הסרט היא נשמעת אחרת לגמרי. בטריילר היא אפית. בסרט היא נשמעת כמו ספירה לאחור.
🎭 השחקנים
אלן בורסטין בתפקיד שרה היא הלב של הסרט. היא קיבלה עליו מועמדות לאוסקר לשחקנית הטובה ביותר, ובצדק. המונולוג שלה על הסיבה שהיא רוצה להיות בטלוויזיה הוא הרגע הכי עצוב בסרט.
ג'ארד לטו וג'ניפר קונלי משכנעים מאוד כזוג שמתחיל עם חלומות ומאבד את עצמו.
וההפתעה הגדולה היא מרלון וויאנס. מכירים אותו מקומדיות, ופה הוא נותן תפקיד דרמטי ורציני לגמרי.
ידעתי שהוא סרט על התמכרויות, וידעתי שהוא נחשב קשה. לא הייתי מוכן לכמה קשה.
כשהוא נגמר נשארתי בשקט. לא היה לי מה להגיד. וגם אחרי זה, תמונות ממנו חזרו אליי בראש עוד הרבה זמן.
אני מעריך מאוד את מה שארונופסקי עשה. הבימוי, העריכה, המוזיקה והמשחק הם ברמה הכי גבוהה שיש. ברור לי למה אנשים קוראים לו יצירת מופת.
אבל סרט זה בשבילי גם חוויה, והחוויה פה הייתה כבדה מדי. לא נהניתי, ונשאר לי רק המשקל.
אני לא אראה אותו שוב, ואני לא ממליץ עליו. ואם בכל זאת החלטתם לראות, שיהיה ברור לכם מראש לאן אתם נכנסים.
✅ יתרונות
בימוי ועריכה מבריקים: מונטאז' ההיפ הופ והקצב שמאיץ הופכים את ההתמכרות למשהו שאתה מרגיש, לא רק רואה.
אלן בורסטין: הופעה שזכתה בצדק במועמדות לאוסקר, ושוברת את הלב.
מוזיקה בלתי נשכחת: Lux Aeterna היא מהיצירות הכי מוכרות שנכתבו לסרט.
כן לגמרי: הסרט לא מייפה כלום ולא עושה מההתמכרות משהו מגניב.
❌ חסרונות
קשה מאוד לצפייה: החלק האחרון כבד ומטריד, ואין לו שום הקלה.
משאיר צלקת: הוא לא נגמר כשהכתוביות עולות. הוא נשאר איתך ימים ואפילו שנים.
בלי שום אור: אין רגע של תקווה שמאזן את כל הכאב, והחוויה כולה מתישה.
לא לכל מצב רוח: סרט שעלול לפגוע במי שמתמודד בעצמו או במשפחה עם התמכרות.
👥 למי זה מתאים, ולמי לא
אם אתם חובבי קולנוע שרוצים להבין למה מדברים על הסרט הזה כבר 25 שנה, ואתם יודעים בדיוק מה מחכה לכם, אולי.
אם חיפשתם סרט לערב רגוע, אם אתם רגישים לתכנים קשים, או אם התמכרות היא משהו שנגע בכם מקרוב, תוותרו. ובשום מקרה לא לגילאים צעירים.
❓ שאלות נפוצות
על מה הסרט רקוויאם לחלום? על ארבעה אנשים בברוקלין, אם, בנה, החברה שלו והחבר הכי טוב שלו, וכל אחד מהם נופל להתמכרות אחרת בדרך לחלום שלו.
האם הסרט מבוסס על ספר? כן, על הספר של הוברט סלבי ג'וניור מ-1978. סלבי גם כתב את התסריט יחד עם ארונופסקי.
מה שם המוזיקה המפורסמת מהסרט? Lux Aeterna של קלינט מנסל, בביצוע רביעיית קרונוס. הגרסה עם המקהלה מהטריילרים נקראת Requiem for a Tower.
איפה אפשר לראות את רקוויאם לחלום בישראל? הזמינות משתנה מדי פעם בין השירותים, אז הכי בטוח לחפש את הסרט בשירות הסטרימינג שלכם לפני שאתם מתכננים ערב.
מה הפירוש של הסוף? (זהירות, ספוילר כללי) בלי להיכנס לפרטים: הסוף מראה שכל אחד מהם הגיע לנקודה הכי רחוקה מהחלום שלו. הקריאה הנפוצה היא שההתמכרות לקחה מהם בדיוק את הדבר שבשבילו התחילו, והשם "רקוויאם", תפילת אשכבה, הוא הפרידה מהחלומות האלה.
🤝 אם זה נוגע בכם
התמכרות היא לא סרט. אם אתם או מישהו קרוב אליכם מתמודדים עם התמכרות, יש עזרה ואין סיבה להתמודד לבד.
אפשר לפנות לקו המידע של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי בטלפון 1-700-500-508 (ראשון עד חמישי, 08:00 עד 17:00), לרופא המשפחה או לקופת החולים שלכם, ובמצב חירום למד"א בטלפון 101.
יש סרטים שרואים ושוכחים אחרי שבוע. ויש סרטים שנשארים איתך שנים. רקוויאם לחלום (Requiem for a Dream) של דארן ארונופסקי הוא מהסוג השני, וזה לא מחמאה פשוטה.
השורה התחתונה בקצרה: סרט עוצמתי ועשוי בצורה מבריקה על התמכרויות, אבל הוא השאיר בי צלקת. הוא קשה מאוד לצפייה, לא הייתי רואה אותו שוב, ואני לא ממליץ עליו.
📌 פרטי הסרט
שם: Requiem for a Dream
שם בעברית: רקוויאם לחלום
במאי: דארן ארונופסקי (שגם כתב את התסריט יחד עם הוברט סלבי ג'וניור)
שחקנים ראשיים: אלן בורסטין, ג'ארד לטו, ג'ניפר קונלי ומרלון וויאנס
שנה: 2000 (הוקרן לראשונה בפסטיבל קאן, ויצא בארצות הברית ב-6 באוקטובר 2000)
אורך: 102 דקות (שעה ו-42 דקות)
ז'אנר: דרמה פסיכולוגית
דירוג גילאים: למבוגרים בלבד. בארצות הברית הוא קיבל NC-17 ויצא לבתי הקולנוע בלי דירוג
מבוסס על: הספר "רקוויאם לחלום" של הוברט סלבי ג'וניור מ-1978
מוזיקה: קלינט מנסל, בביצוע רביעיית קרונוס (Kronos Quartet)
איפה צופים: הזמינות בשירותי הסטרימינג משתנה, אז כדאי לבדוק בחיפוש בתוך השירות שלכם
📖 תקציר (בלי ספוילרים)
הסרט מתרחש בברייטון ביץ', ברוקלין.
שרה גולדפרב היא אלמנה בודדה שמבלה את הימים מול הטלוויזיה. יום אחד היא מקבלת טלפון שאומר לה שהיא עשויה להופיע בתוכנית האהובה עליה, ומאותו רגע יש לה מטרה אחת: להיכנס שוב לשמלה האדומה שלה.
הבן שלה הארי, החברה שלו מריון והחבר הכי טוב שלו טיירון, חולמים בגדול. הם רוצים לצאת מהמקום שהם נמצאים בו, והם חושבים שמצאו את הדרך המהירה לשם.
הסרט מחולק לפי עונות השנה: קיץ, סתיו וחורף. ובכל עונה החלום של כל אחד מהם מתרחק עוד קצת.
🔗 ארבע דמויות, ארבע התמכרויות
מה שהפתיע אותי הכי הרבה זה שהסרט לא מדבר רק על סמים.
שרה מכורה לטלוויזיה, לחלום להיות מישהי, ולכדורי הרזיה. הארי, מריון וטיירון מכורים להרואין, אבל גם לחלומות שלהם על כסף, על אהבה ועל חיים אחרים.
וזה מה שהופך אותו למפחיד כל כך. הדמויות לא רעות. הן אנשים רגילים שרוצים משהו טוב, וההתמכרות לוקחת להם הכל, צעד אחרי צעד.
הסרט לא עושה מזה משהו מגניב לרגע. אין פה שום זוהר. רק מחיר.
🎬 הבימוי והעריכה
מבחינה טכנית, זה אחד הסרטים הכי מרשימים שראיתי.
ארונופסקי משתמש במה שנקרא "מונטאז' היפ הופ" (hip hop montage): רצף של שוטים קצרצרים, כמעט הבזקים, עם סאונד חד שחוזר על עצמו. בסרט יש יותר מ-2,000 קאטים, בערך פי שלושה מסרט רגיל באותו אורך.
בהתחלה זה נראה כמו טריק סטייל. ככל שהסרט מתקדם אתה מבין שזה הרעיון: אותו טקס שחוזר שוב ושוב, עד שהוא הופך לשגרה ואז לכלא.
הקצב גם מאיץ לאורך הסרט. בחלק האחרון הכל נהיה מהיר, לחוץ וכבד, ואתה מרגיש את זה בגוף. זה עשוי בצורה מבריקה, וזה בדיוק מה שהופך אותו לקשה כל כך.
🎵 המוזיקה: Lux Aeterna
גם מי שלא ראה את הסרט מכיר את המוזיקה שלו.
היצירה Lux Aeterna של קלינט מנסל, בביצוע רביעיית קרונוס, היא הנושא שחוזר לאורך כל הסרט. כמה שנים אחרי, גרסה תזמורתית שלה עם מקהלה בשם Requiem for a Tower נעשתה לטריילר של "שר הטבעות: שני הצריחים", ומשם היא הגיעה להמון טריילרים, פרסומות ותוכניות טלוויזיה.
אז אם חיפשתם "איך קוראים לשיר מרקוויאם לחלום", זו התשובה.
בתוך הסרט היא נשמעת אחרת לגמרי. בטריילר היא אפית. בסרט היא נשמעת כמו ספירה לאחור.
🎭 השחקנים
אלן בורסטין בתפקיד שרה היא הלב של הסרט. היא קיבלה עליו מועמדות לאוסקר לשחקנית הטובה ביותר, ובצדק. המונולוג שלה על הסיבה שהיא רוצה להיות בטלוויזיה הוא הרגע הכי עצוב בסרט.
ג'ארד לטו וג'ניפר קונלי משכנעים מאוד כזוג שמתחיל עם חלומות ומאבד את עצמו.
וההפתעה הגדולה היא מרלון וויאנס. מכירים אותו מקומדיות, ופה הוא נותן תפקיד דרמטי ורציני לגמרי.
🎥 Lux Aeterna בביצוע רביעיית קרונוס
🧑 החוויה האישית שלי
אני אגיד את זה בפשטות: הסרט הזה השאיר בי צלקת.
ידעתי שהוא סרט על התמכרויות, וידעתי שהוא נחשב קשה. לא הייתי מוכן לכמה קשה.
כשהוא נגמר נשארתי בשקט. לא היה לי מה להגיד. וגם אחרי זה, תמונות ממנו חזרו אליי בראש עוד הרבה זמן.
אני מעריך מאוד את מה שארונופסקי עשה. הבימוי, העריכה, המוזיקה והמשחק הם ברמה הכי גבוהה שיש. ברור לי למה אנשים קוראים לו יצירת מופת.
אבל סרט זה בשבילי גם חוויה, והחוויה פה הייתה כבדה מדי. לא נהניתי, ונשאר לי רק המשקל.
אני לא אראה אותו שוב, ואני לא ממליץ עליו. ואם בכל זאת החלטתם לראות, שיהיה ברור לכם מראש לאן אתם נכנסים.
✅ יתרונות
בימוי ועריכה מבריקים: מונטאז' ההיפ הופ והקצב שמאיץ הופכים את ההתמכרות למשהו שאתה מרגיש, לא רק רואה.
אלן בורסטין: הופעה שזכתה בצדק במועמדות לאוסקר, ושוברת את הלב.
מוזיקה בלתי נשכחת: Lux Aeterna היא מהיצירות הכי מוכרות שנכתבו לסרט.
כן לגמרי: הסרט לא מייפה כלום ולא עושה מההתמכרות משהו מגניב.
❌ חסרונות
קשה מאוד לצפייה: החלק האחרון כבד ומטריד, ואין לו שום הקלה.
משאיר צלקת: הוא לא נגמר כשהכתוביות עולות. הוא נשאר איתך ימים ואפילו שנים.
בלי שום אור: אין רגע של תקווה שמאזן את כל הכאב, והחוויה כולה מתישה.
לא לכל מצב רוח: סרט שעלול לפגוע במי שמתמודד בעצמו או במשפחה עם התמכרות.
👥 למי זה מתאים, ולמי לא
אם אתם חובבי קולנוע שרוצים להבין למה מדברים על הסרט הזה כבר 25 שנה, ואתם יודעים בדיוק מה מחכה לכם, אולי.
אם חיפשתם סרט לערב רגוע, אם אתם רגישים לתכנים קשים, או אם התמכרות היא משהו שנגע בכם מקרוב, תוותרו. ובשום מקרה לא לגילאים צעירים.
❓ שאלות נפוצות
על מה הסרט רקוויאם לחלום?
על ארבעה אנשים בברוקלין, אם, בנה, החברה שלו והחבר הכי טוב שלו, וכל אחד מהם נופל להתמכרות אחרת בדרך לחלום שלו.
האם הסרט מבוסס על ספר?
כן, על הספר של הוברט סלבי ג'וניור מ-1978. סלבי גם כתב את התסריט יחד עם ארונופסקי.
מה שם המוזיקה המפורסמת מהסרט?
Lux Aeterna של קלינט מנסל, בביצוע רביעיית קרונוס. הגרסה עם המקהלה מהטריילרים נקראת Requiem for a Tower.
איפה אפשר לראות את רקוויאם לחלום בישראל?
הזמינות משתנה מדי פעם בין השירותים, אז הכי בטוח לחפש את הסרט בשירות הסטרימינג שלכם לפני שאתם מתכננים ערב.
מה הפירוש של הסוף? (זהירות, ספוילר כללי)
בלי להיכנס לפרטים: הסוף מראה שכל אחד מהם הגיע לנקודה הכי רחוקה מהחלום שלו. הקריאה הנפוצה היא שההתמכרות לקחה מהם בדיוק את הדבר שבשבילו התחילו, והשם "רקוויאם", תפילת אשכבה, הוא הפרידה מהחלומות האלה.
🤝 אם זה נוגע בכם
התמכרות היא לא סרט. אם אתם או מישהו קרוב אליכם מתמודדים עם התמכרות, יש עזרה ואין סיבה להתמודד לבד.
אפשר לפנות לקו המידע של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי בטלפון 1-700-500-508 (ראשון עד חמישי, 08:00 עד 17:00), לרופא המשפחה או לקופת החולים שלכם, ובמצב חירום למד"א בטלפון 101.
📚 קראו גם בפורום
💬 ועכשיו אליכם
ראיתם את רקוויאם לחלום? גם אצלכם הוא השאיר משהו שלא יוצא, או שבעיניכם הוא יצירת מופת שחובה לראות פעם אחת?
ויש סרט אחר שהיה לכם קשה כל כך שלא תראו אותו שוב? כתבו בתגובות.
⭐ ציון סופי: 4/10