חיכינו לזה ארבע שנים. מאז הסוף של No Way Home, כשכל העולם שכח מי זה פיטר פארקר, כולנו רצינו לדעת מה יקרה לספיידרמן של טום הולנד כשהוא באמת לבד. ספיידרמן: יום חדש (Spider-Man: Brand New Day) סוף סוף פה, ראיתי אותו, ויש לי הרבה מה להגיד.
השורה התחתונה בקצרה: סרט אקשן מעולה, מצחיק וכיפי, שנהניתי ממנו מאוד. אבל ספיידרמן עצמו? רך מדי. ילדון מדי. וזה מה שמונע ממנו להיות סרט של 10.
📌 פרטי הסרט
שם: Spider-Man: Brand New Day שם בעברית: ספיידרמן: יום חדש במאי: דסטין דניאל קרטון (Shang-Chi) תסריט: כריס מקנה ואריק סומרס שחקנים ראשיים: טום הולנד, זנדאיה, ג'ייקוב בטלון, ג'ון ברנטל (הפאנישר), מארק רופאלו (האלק), סיידי סינק ומייקל מנדו יציאה בישראל: 30 ביולי 2026, יום לפני ארצות הברית אורך: 145 דקות (שעתיים ו-25 דקות) ז'אנר: אקשן, גיבורי על, הרפתקה דירוג בישראל: מותר לכל איפה צופים: בבתי הקולנוע מאז סוף יולי (כדאי לבדוק ברשתות אם עוד יש הקרנות). בחו"ל הוא יוצא לרכישה והשכרה דיגיטלית ב-6 באוקטובר 2026, ובבלו-ריי ו-4K ב-17 בנובמבר. מועד סטרימינג בישראל עוד לא הוכרז.
🕷️ על מה הסרט (בלי ספוילרים)
אחרי הלחש של דוקטור סטריינג', אף אחד כבר לא זוכר את פיטר פארקר.
לא מ.ג'יי, לא נד, אף אחד.
החברים שלו המשיכו בחיים, והוא נשאר עם הדבר היחיד שאף לחש לא יכול לקחת ממנו: להיות ספיידרמן.
אז זה מה שהוא עושה. ספיידרמן במשרה מלאה, שומר על ניו יורק, בודד ואלמוני לגמרי, בזמן שהכוחות שלו מתחילים להשתנות ולהתפתח.
ובדרך הוא נתקל בכמה שמות שכל מעריץ מארוול חיכה לראות לצידו, כמו הפאנישר של ג'ון ברנטל והאלק של מארק רופאלו, שכבר הופיעו בטריילרים.
💥 האקשן והוויזואליה: פה הוא מנצח בגדול
בואו נתחיל ממה שעובד, כי יש הרבה.
הסרט נראה מטורף על מסך גדול.
ניו יורק מצולמת יפה, הקרבות ברורים וקל לעקוב אחריהם, ויש תחושה של סקייל שלא הייתה בסרטים הקודמים של הולנד.
דסטין דניאל קרטון כבר הוכיח ב-Shang-Chi שהוא יודע לביים קרבות, וזה מורגש. הקרבות מול האלק שהופיעו בטריילר האחרון שווים את הכרטיס לבד.
הפאנישר של ג'ון ברנטל הוא תוספת ענקית. כשהוא על המסך יש פתאום משקל, יש סכנה, יש מישהו שלא מתבדח.
ובאופן אירוני, דווקא הוא זה שהדגיש לי את הבעיה הכי גדולה של הסרט.
😂 ההומור והקאסט
טום הולנד הוא עדיין ספיידרמן מעולה. הוא מצחיק, הוא חמוד, הוא נותן את הלב.
זנדאיה וג'ייקוב בטלון חוזרים, והכימיה הקבועה שם. זה עדיין מרגיש כמו לחזור לחברים ותיקים.
ההומור עובד ברוב הזמן, ויש כמה שורות שגרמו לי לצחוק בקול.
אבל פה אני מגיע לנקודה שבגללה כתבתי את הביקורת הזאת.
🧒 הבעיה: ספיידרמן חסר טסטוסטרון
הסרט הזה היה אמור להיות הרגע שבו פיטר של טום הולנד מתבגר.
הוא איבד את דודה מיי. העולם שכח אותו. הוא לבד.
זה בדיוק הבסיס לספיידרמן קשוח יותר, עם עוקץ, עם קצת חושך.
ובמקום זה קיבלנו... את אותו ילד.
פיטר עדיין מרגיש כמו נער בתיכון. רך מדי, מתנצל מדי, ילדון מדי.
הרבה מבקרים כתבו שזה הסיפור הכי בוגר של הדמות עד עכשיו. אצלי זה לא עבר ככה. הסיפור אולי בוגר יותר, אבל פיטר עצמו לא.
כשאתה שם את ספיידרמן ליד הפאנישר, אתה רוצה לראות שני גברים שמתנגשים. במקום זה הרגשתי שאני רואה ילד שמסתובב ליד מבוגר.
חסר לו טסטוסטרון. חסר לו הרגע שבו אתה מסתכל על המסך ואומר: וואו, הוא כבר לא ילד.
ספיידרמן של טום הולנד ליווה אותי מהסרט הראשון, אז לסרט הזה הגעתי עם ציפיות גבוהות מאוד.
סיימתי אותו עם חיוך. באמת. נהניתי מאוד, הזמן עבר מהר למרות השעתיים וחצי, והאקשן היה בדיוק מה שרציתי מסרט מארוול.
אבל אחרי שהוא נגמר, משהו הציק לי.
חיכיתי לרגע שבו פיטר "נשבר" והופך לספיידרמן אחר. יותר קשוח, יותר בוגר, כזה שכבר עבר יותר מדי כדי להתבדח כל הזמן. כל ההכנה לזה הייתה שם, והוא פשוט לא הגיע עד הסוף.
התחושה שלי היא שהם פחדו לקחת את הדמות למקום רציני מדי, ושמרו עליו ילד בשביל הקהל הצעיר.
אני מבין את ההחלטה. אני פשוט לא מסכים איתה.
ועדיין, הייתי רואה אותו שוב. זה אומר הכל.
✅ יתרונות
אקשן ברמה אחרת: הקרבות הכי טובים שהיו בסרטים של הולנד, ברורים, גדולים ומבוימים טוב.
נראה מעולה: ניו יורק, הצילום והאפקטים פשוט עושים חשק לראות על מסך הכי גדול שיש.
הפאנישר: ג'ון ברנטל מביא משקל ורצינות לכל סצנה שהוא נמצא בה.
קאסט שעובד: הולנד, זנדאיה ובטלון עדיין מרגישים כמו חבורה אמיתית.
הומור: מצחיק ברוב הזמן, בלי ליפול לבדיחה על כל שורה.
❌ חסרונות
ספיידרמן ילדותי מדי: פיטר רך, מתנצל וילדון. חסר לו טסטוסטרון, חסר לו עוקץ, והוא לא מתבגר כמו שהסיפור דורש.
פספוס של הבסיס: הסרט בנה את כל התנאים לספיידרמן קשוח ובודד, ולא הלך עם זה עד הסוף.
הניגוד מול הפאנישר: ליד ברנטל, פיטר נראה עוד יותר קטן, וזה לא תמיד במכוון.
טון קליל מדי: לפעמים בדיחה מגיעה בדיוק ברגע שהיה צריך לתת לו להיות רציני וכבד.
👥 למי זה מתאים
מי שאהב את שלושת הסרטים הקודמים של טום הולנד ייהנה פה מאוד, וזה סרט מושלם ליציאה עם חברים או עם הילדים.
מי שמחכה לספיידרמן אפל ובוגר, ברוח ספרי הקומיקס הכבדים יותר, עלול לצאת קצת מאוכזב כמוני.
❓ שאלות נפוצות
האם צריך לראות את הסרטים הקודמים? מומלץ מאוד לראות לפחות את Spider-Man: No Way Home. כל הסיפור מתחיל בדיוק מהנקודה שבה הוא נגמר.
יש סצנה אחרי הכתוביות? כן, סצנה אחת קצרה ממש בסוף הכתוביות. באמצע הכתוביות אין כלום, אז שווה לחכות עד הסוף.
איפה רואים את ספיידרמן החדש בישראל? בבתי הקולנוע מאז 30 ביולי. בחו"ל הוא יוצא להשכרה דיגיטלית ב-6 באוקטובר, ותאריך סטרימינג בישראל עוד לא הוכרז.
כמה זמן הסרט? 145 דקות, כלומר שעתיים ו-25 דקות.
הסרט הצליח? בענק. בישראל הוא מכר יותר מ-250 אלף כרטיסים בסוף השבוע הראשון ושבר את שיא כל הזמנים, ובעולם הוא הכניס קרוב ל-2.5 מיליארד דולר.
חיכינו לזה ארבע שנים. מאז הסוף של No Way Home, כשכל העולם שכח מי זה פיטר פארקר, כולנו רצינו לדעת מה יקרה לספיידרמן של טום הולנד כשהוא באמת לבד. ספיידרמן: יום חדש (Spider-Man: Brand New Day) סוף סוף פה, ראיתי אותו, ויש לי הרבה מה להגיד.
השורה התחתונה בקצרה: סרט אקשן מעולה, מצחיק וכיפי, שנהניתי ממנו מאוד. אבל ספיידרמן עצמו? רך מדי. ילדון מדי. וזה מה שמונע ממנו להיות סרט של 10.
📌 פרטי הסרט
שם: Spider-Man: Brand New Day
שם בעברית: ספיידרמן: יום חדש
במאי: דסטין דניאל קרטון (Shang-Chi)
תסריט: כריס מקנה ואריק סומרס
שחקנים ראשיים: טום הולנד, זנדאיה, ג'ייקוב בטלון, ג'ון ברנטל (הפאנישר), מארק רופאלו (האלק), סיידי סינק ומייקל מנדו
יציאה בישראל: 30 ביולי 2026, יום לפני ארצות הברית
אורך: 145 דקות (שעתיים ו-25 דקות)
ז'אנר: אקשן, גיבורי על, הרפתקה
דירוג בישראל: מותר לכל
איפה צופים: בבתי הקולנוע מאז סוף יולי (כדאי לבדוק ברשתות אם עוד יש הקרנות). בחו"ל הוא יוצא לרכישה והשכרה דיגיטלית ב-6 באוקטובר 2026, ובבלו-ריי ו-4K ב-17 בנובמבר. מועד סטרימינג בישראל עוד לא הוכרז.
🕷️ על מה הסרט (בלי ספוילרים)
אחרי הלחש של דוקטור סטריינג', אף אחד כבר לא זוכר את פיטר פארקר.
לא מ.ג'יי, לא נד, אף אחד.
החברים שלו המשיכו בחיים, והוא נשאר עם הדבר היחיד שאף לחש לא יכול לקחת ממנו: להיות ספיידרמן.
אז זה מה שהוא עושה. ספיידרמן במשרה מלאה, שומר על ניו יורק, בודד ואלמוני לגמרי, בזמן שהכוחות שלו מתחילים להשתנות ולהתפתח.
ובדרך הוא נתקל בכמה שמות שכל מעריץ מארוול חיכה לראות לצידו, כמו הפאנישר של ג'ון ברנטל והאלק של מארק רופאלו, שכבר הופיעו בטריילרים.
💥 האקשן והוויזואליה: פה הוא מנצח בגדול
בואו נתחיל ממה שעובד, כי יש הרבה.
הסרט נראה מטורף על מסך גדול.
ניו יורק מצולמת יפה, הקרבות ברורים וקל לעקוב אחריהם, ויש תחושה של סקייל שלא הייתה בסרטים הקודמים של הולנד.
דסטין דניאל קרטון כבר הוכיח ב-Shang-Chi שהוא יודע לביים קרבות, וזה מורגש. הקרבות מול האלק שהופיעו בטריילר האחרון שווים את הכרטיס לבד.
הפאנישר של ג'ון ברנטל הוא תוספת ענקית. כשהוא על המסך יש פתאום משקל, יש סכנה, יש מישהו שלא מתבדח.
ובאופן אירוני, דווקא הוא זה שהדגיש לי את הבעיה הכי גדולה של הסרט.
😂 ההומור והקאסט
טום הולנד הוא עדיין ספיידרמן מעולה. הוא מצחיק, הוא חמוד, הוא נותן את הלב.
זנדאיה וג'ייקוב בטלון חוזרים, והכימיה הקבועה שם. זה עדיין מרגיש כמו לחזור לחברים ותיקים.
ההומור עובד ברוב הזמן, ויש כמה שורות שגרמו לי לצחוק בקול.
אבל פה אני מגיע לנקודה שבגללה כתבתי את הביקורת הזאת.
🧒 הבעיה: ספיידרמן חסר טסטוסטרון
הסרט הזה היה אמור להיות הרגע שבו פיטר של טום הולנד מתבגר.
הוא איבד את דודה מיי. העולם שכח אותו. הוא לבד.
זה בדיוק הבסיס לספיידרמן קשוח יותר, עם עוקץ, עם קצת חושך.
ובמקום זה קיבלנו... את אותו ילד.
פיטר עדיין מרגיש כמו נער בתיכון. רך מדי, מתנצל מדי, ילדון מדי.
הרבה מבקרים כתבו שזה הסיפור הכי בוגר של הדמות עד עכשיו. אצלי זה לא עבר ככה. הסיפור אולי בוגר יותר, אבל פיטר עצמו לא.
כשאתה שם את ספיידרמן ליד הפאנישר, אתה רוצה לראות שני גברים שמתנגשים. במקום זה הרגשתי שאני רואה ילד שמסתובב ליד מבוגר.
חסר לו טסטוסטרון. חסר לו הרגע שבו אתה מסתכל על המסך ואומר: וואו, הוא כבר לא ילד.
🎥 הטריילר הרשמי
🧑 החוויה האישית שלי
ספיידרמן של טום הולנד ליווה אותי מהסרט הראשון, אז לסרט הזה הגעתי עם ציפיות גבוהות מאוד.
סיימתי אותו עם חיוך. באמת. נהניתי מאוד, הזמן עבר מהר למרות השעתיים וחצי, והאקשן היה בדיוק מה שרציתי מסרט מארוול.
אבל אחרי שהוא נגמר, משהו הציק לי.
חיכיתי לרגע שבו פיטר "נשבר" והופך לספיידרמן אחר. יותר קשוח, יותר בוגר, כזה שכבר עבר יותר מדי כדי להתבדח כל הזמן. כל ההכנה לזה הייתה שם, והוא פשוט לא הגיע עד הסוף.
התחושה שלי היא שהם פחדו לקחת את הדמות למקום רציני מדי, ושמרו עליו ילד בשביל הקהל הצעיר.
אני מבין את ההחלטה. אני פשוט לא מסכים איתה.
ועדיין, הייתי רואה אותו שוב. זה אומר הכל.
✅ יתרונות
אקשן ברמה אחרת: הקרבות הכי טובים שהיו בסרטים של הולנד, ברורים, גדולים ומבוימים טוב.
נראה מעולה: ניו יורק, הצילום והאפקטים פשוט עושים חשק לראות על מסך הכי גדול שיש.
הפאנישר: ג'ון ברנטל מביא משקל ורצינות לכל סצנה שהוא נמצא בה.
קאסט שעובד: הולנד, זנדאיה ובטלון עדיין מרגישים כמו חבורה אמיתית.
הומור: מצחיק ברוב הזמן, בלי ליפול לבדיחה על כל שורה.
❌ חסרונות
ספיידרמן ילדותי מדי: פיטר רך, מתנצל וילדון. חסר לו טסטוסטרון, חסר לו עוקץ, והוא לא מתבגר כמו שהסיפור דורש.
פספוס של הבסיס: הסרט בנה את כל התנאים לספיידרמן קשוח ובודד, ולא הלך עם זה עד הסוף.
הניגוד מול הפאנישר: ליד ברנטל, פיטר נראה עוד יותר קטן, וזה לא תמיד במכוון.
טון קליל מדי: לפעמים בדיחה מגיעה בדיוק ברגע שהיה צריך לתת לו להיות רציני וכבד.
👥 למי זה מתאים
מי שאהב את שלושת הסרטים הקודמים של טום הולנד ייהנה פה מאוד, וזה סרט מושלם ליציאה עם חברים או עם הילדים.
מי שמחכה לספיידרמן אפל ובוגר, ברוח ספרי הקומיקס הכבדים יותר, עלול לצאת קצת מאוכזב כמוני.
❓ שאלות נפוצות
האם צריך לראות את הסרטים הקודמים?
מומלץ מאוד לראות לפחות את Spider-Man: No Way Home. כל הסיפור מתחיל בדיוק מהנקודה שבה הוא נגמר.
יש סצנה אחרי הכתוביות?
כן, סצנה אחת קצרה ממש בסוף הכתוביות. באמצע הכתוביות אין כלום, אז שווה לחכות עד הסוף.
איפה רואים את ספיידרמן החדש בישראל?
בבתי הקולנוע מאז 30 ביולי. בחו"ל הוא יוצא להשכרה דיגיטלית ב-6 באוקטובר, ותאריך סטרימינג בישראל עוד לא הוכרז.
כמה זמן הסרט?
145 דקות, כלומר שעתיים ו-25 דקות.
הסרט הצליח?
בענק. בישראל הוא מכר יותר מ-250 אלף כרטיסים בסוף השבוע הראשון ושבר את שיא כל הזמנים, ובעולם הוא הכניס קרוב ל-2.5 מיליארד דולר.
📚 קראו גם בפורום
💬 ועכשיו אליכם
ראיתם? גם לכם ספיידרמן הרגיש ילדון מדי, או שאני מחפש ספיידרמן שהוא בכלל לא אמור להיות?
ומה דעתכם על הפאנישר לצידו? כתבו בתגובות.
⭐ ציון סופי: 8/10