העימות החריף שהתפרץ היום (שני) בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש השב"כ לשעבר רונן בר הוא למעשה רק הפרק האחרון בוויכוח שמתנהל כבר כמעט שלוש שנים: מה ידעו השניים לפני 7 באוקטובר, מה המליץ ראש השב"כ - ומה החליט ראש הממשלה. נתניהו האשים היום את בר ב"מחדלים ופשעים" וטען כי בליל הטבח הוא ידע על "סכנה אמיתית" אך לא עדכן אותו. בר, בתגובה חריגה, הודיע כי בכוונתו להגיש נגדו תביעת דיבה, וטען שנתניהו מפרסם באופן חלקי ומניפולטיבי מסמכים ופרוטוקולים. הוא גם קרא לפרסם את החומרים במלואם.

במרכז המחלוקת נמצאים בין היתר 55 העמודים שנתניהו פרסם בפברואר השנה, כחלק מתשובותיו לבדיקת מבקר המדינה. המסמך כולל ציטוטים רבים מדיונים ביטחוניים, אך ברוב המקרים לא פורסמו הסטנוגרמות המלאות - אלא קטעים שאותם אישר ראש הממשלה לפרסום. מכאן גם נולדת המחלוקת על ההקשר שבו נאמרו הדברים.

אחת הדוגמאות הבולטות היא הערכת המצב שכינס נתניהו ב-1 באוקטובר 2023, שישה ימים בלבד לפני הטבח. הערב הפנה יועצו של נתניהו, טופז לוק, לציטוט של בר מאותה ישיבה: "אפשר להיות מאוד מאוד נדיבים ואפילו מפתים בנושאים הומניטריים... לא נראה לי שאנחנו נוכל בכל הקונסטלציה שהיא ידועה כאן ללכת לסיבוב יזום", הוא כתב ברשת X.
הציטוט אמיתי. הוא אכן מופיע בקטעים מהסטנוגרמה שנתניהו אישר לפרסום. במסמך שלו אף נטען כי באותו דיון "לא היה אף גורם שהציע לסכל את צמרת חמאס בעזה", וכי דווקא נתניהו היה זה שהנחה להיערך לסיכול הצמרת. לצד זאת נכללו הערכות שלפיהן סינוואר רוצה לחזור לשקט, וכן דבריו של שר הביטחון דאז יואב גלנט, שאמר כי לישראל "אינטרס עמוק להגיע לשקט ברצועת עזה".

אלא שכאן מתחיל הוויכוח על ההקשר. לפי התחקיר שפרסמו רונן ברגמן ויובל רובוביץ' ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", באותה ישיבה עצמה אמר בר גם כי "סינוואר מרגיש חזק. צריך להתעמת איתו. נדרש להכין תוכנית מבצעית לרצועת עזה". הרמטכ"ל הרצי הלוי ביקש, לפי אותו תחקיר, "להכין מערכה רחבה ברצועת עזה".

ברגמן פרסם היום פרט נוסף, שנוגע ישירות לציטוט שבו השתמש לוק: לדבריו, המשפט על כך שאין אפשרות באותו שלב לצאת ל"סיבוב יזום" הוא רק חלק מדבריו של בר. בהמשך הדברים, שלא פורסם בקטעים שבחר נתניהו לחשוף, ביקש בר לקדם את תוכנית החיסול שכונתה בתחקיר "כפל זכויות" - תוכנית שנועדה לחסל במקביל את יחיא סינוואר ואת מוחמד דף, ולאחר מכן לפגוע גם בשדרת הפיקוד שתחתיהם. בר, לפי הפרסום, הבהיר שיידרש זמן להכין מחדש את המערך המבצעי.

גם סיכום הדיון שיצא בזמן אמת מלשכת ראש הממשלה מוסיף נדבך חשוב. לצד הנחיות ל"העצמת השימוש" בהטבות הומניטריות ול"קידום ההסדרה האזרחית עם חמאס", מופיעה בו הנחיה ל"קידום המוכנות המבצעית לסיכולים שהומלצו". ביחס לראשי חמאס צוין "בדגש על חירום", וביחס למטה חמאס שמכוון טרור ביהודה ושומרון - גם בשגרה. הניסוח הזה לפחות מלמד שסיכולים כאלה כבר היו בגדר המלצה שנידונה במערכת, אף שהוא אינו מגלה לבדו מי העלה כל הצעה ומתי.

במילים אחרות, שני דברים יכולים להיות נכונים באותה ישיבה: בר אכן לא המליץ באותו רגע לפתוח מיד במלחמה כוללת בעזה, ואף דיבר על הטבות הומניטריות - ובאותו זמן הוא גם ראה בסינוואר גורם שהולך ומתחזק, דרש להתעמת איתו ולקדם הכנות לפעולה התקפית. הסטנוגרמה המלאה של הישיבה לא פורסמה, ולכן לא ניתן כיום לציבור לבדוק בעצמו את מלוא רצף הדברים.

האזהרה של בר לנתניהו: חריפה - אבל לא התרעה ממוקדת על 7/10

גרסתו של בר לא נשענת רק על הדיון מ-1 באוקטובר. בתצהיר שהגיש לבג"ץ באפריל 2025 הוא טען כי לאורך 2023 שב"כ הזהיר את הדרג המדיני שהקרע הפנימי בישראל יוצר אצל אויביה תחושה של "שעת כושר", וכי המדינה עלולה להיקלע ל"סופה מושלמת". לדבריו, כבר באפריל המליץ על "מהלך תקיף ממוקד" כדי לעצור את הכרסום בהרתעה.

התצהיר אישר גם חשיפה קודמת של נדב איל ב-ynet וב"ידיעות אחרונות": ביולי 2023, ערב ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, אמר בר לנתניהו כי הוא מוסר לו "התרעה למלחמה". לפי הפרסום, בר הבהיר שאין בידיו יום ושעה, והזהיר כי אויבי ישראל מזהים חולשה פנימית. לאחר מכן, באישור נתניהו, העביר בר מסר דומה גם לראש האופוזיציה יאיר לפיד. עם זאת, זו לא הייתה התרעה מודיעינית שלפיה חמאס עומד לתקוף את ישראל ב-7 באוקטובר, וגם לא התרעה ממוקדת על מתקפה מעזה. החשש במערכת באותו שלב היה מהתלקחות רב-זירתית, וחלק מרכזי ממנו נגע לחיזבאללה וליהודה ושומרון. לשכת נתניהו טענה בהתאם כי ראש הממשלה לא קיבל מבר "התרעה למלחמה בעזה".

חג משמעית ניסיון לשים רגל לראש הממשלה שלנו

בושה

תודה על הפרסום