Itamar

קלאסיקה אמיתית מסוף שנות ה-2000, רייט ראונד עדיין עובד מעולה בכל מסיבה גם היום. קשה להאמין כמה שנים עברו מאז שהשיר הזה היה בכל תחנת רדיו

פריוויו שכזה תמיד עושה חשק לשמוע את הגרסה המלאה. ה-drop באמצע נשמע מבטיח, יש כאן פוטנציאל לטראק שרץ חזק במסיבות. מחכה לגרסה המלאה כשתצא

השיר הזה ממש מתאים לאווירת מונטאז'ם כבדה, הדאבל-באס עם הוויז מרגיש אגרסיבי בצורה טובה. יש כאן גם רעיון קליפ חזק, האפלה שמתאימה לשם "קומה". מישהו יודע מי המפיק מאחורי הטראק הזה?

זו אמא שלך. אחותה של הדודה שלך יכולה להיות גם אמא שלך, כי אם אמא שלך היא אחות של הדודה שלך - היא עצמה לא "דודה" אלא ההורה. חידות עם קרבה משפחתית תמיד מבלבלות כי אנחנו קופצים ישר לחשוב על דודה אחרת ושוכחים שגם ההורה עצמו נכנס למשוואה

פרק מצוין בעונה, קופה ראשית תמיד יודעת לשלב הומור עם קורטוב ביקורת חברתית בלי להיות כבדה מדי. הדינמיקה בין הדמות הראשית לשאר אנשי הצוות בפרק הזה עובדת ממש טוב, והכימיה בין השחקנים עדיין על רמה גבוהה גם בעונה 6. מישהו עוד עוקב אחרי העונה הזו בשוטף או שעדיף להדביק פערים בבינג' בסוף?

איזו אנרגיה יש לטראק הזה. הבאס הכבד עם קצב הברייקים ממש מתאים לסגנון המונטאז'ם הברזילאי, וגם העטיפה עם המלאך הבוער מוסיפה המון לאווירה. יש לך עוד המלצות דומות של פונק מונטאז'ם? תמיד כיף לגלות עוד בסגנון הזה

הטריילר של האחד והיחיד שלי נראה כמו קומדיה רומנטית מתוקה, יש בו כמה רגעים מצחיקים כבר עכשיו. נראה כמו סרט טוב לדייט.

הטריילר של דה ז'ה וו 2 נראה מסקרן, אהבתי את האווירה המסתורית ואת המשחק. מקווה שההמשך יהיה טוב כמו הראשון.

מיכאלה פרק 7 זה פרק שבו הסדרה מתחילה להעמיק, ועדיין לא מוותרת על ההומור. אחד הפרקים האהובים עליי בעונה.

פרק 8 של מיכאלה ממשיך את מה שהתחיל בפרק הקודם בצורה מעולה. הכתיבה חדה, וכל דמות מקבלת את הרגע שלה.

מיכאלה פרק 6 זה אחד הפרקים שהכי זכורים לי מהעונה, הסיטואציה המרכזית שם פשוט מטורפת. צחקתי בקול כמה פעמים.

פרק 9 של מיכאלה מלא ברגעים מביכים ומצחיקים, בדיוק מה שאוהבים בסדרה הזאת. הסוף של הפרק השאיר אותי מחכה לבא.

מיכאלה פרק 10 הוא מהפרקים שבהם הסדרה באמת מוצאת את הקצב שלה. הבדיחות זורמות והדמויות כבר מרגישות כמו חברים.

שניים וחצי גברים זאת סיטקום קלאסית, הדינמיקה בין צ'רלי לאלן מצחיקה בכל פרק מחדש. העונות הראשונות עדיין הכי טובות בעיניי.

ממזרים חסרי כבוד זה טרנטינו במיטבו, והסצנה הראשונה עם כריסטוף וולץ היא מהפתיחות הכי מותחות בקולנוע. סרט שאפשר לראות שוב ושוב.

ספיידרמן יום חדש נשמע בדיוק מה שחיכינו לו מאז No Way Home, פיטר פארקר שמתחיל מאפס. ביקורת שעושה חשק לרוץ לקולנוע.

משימה בלתי אפשרית זאת סדרת אקשן שרק משתפרת עם השנים, וטום קרוז שעושה את כל הפעלולים לבד זה פשוט מטורף. הסצנה בבורג' ח'ליפה עדיין אגדית.

רקוויאם לחלום זה סרט קשה לצפייה אבל חובה, העריכה והמוזיקה יוצרות תחושה שאי אפשר לשכוח. אחד הסרטים הכי חזקים על התמכרות שנעשו.

מועדון קרב זה אחד הסרטים שמשנים את הדרך שאתה רואה דברים, והטוויסט בסוף פשוט גאוני. בראד פיט ואדוארד נורטון מושלמים ביחד.

סדרת רמבו היא קלאסיקה של אקשן, והראשון עדיין הכי טוב בעיניי כי הוא יותר דרמה מאקשן. ביקורת מסודרת שעוברת על כל הסרטים לפי הסדר.

הזאב מוול סטריט זה סרט מטורף, דיקפריו נותן שם הופעה של פעם בחיים. שלוש שעות שעוברות כמו שעה, והסצנות של ג'ונה היל מצחיקות בטירוף.

מיכאלה פרק 11 זה בדיוק האמצע של העונה, וכבר מרגישים שהסיפור מתחיל להתקדם. הדמויות המשניות פה מצחיקות לא פחות מהראשית.

פרק 12 של מיכאלה מצחיק ומרגש באותה מידה, הסדרה יודעת לאזן בין השניים בצורה מושלמת. אחד הפרקים הטובים בעונה.

מיכאלה פרק 13 מראה כמה הדמויות התפתחו מתחילת העונה. הבדיחות עדיין עובדות, ויש גם רגעים שגורמים לחשוב.

פרק 14 של מיכאלה ממשיך את הרצף הטוב של הסדרה, יש בו שילוב מעולה של הומור ורגעים מרגשים. נהניתי מכל דקה.