Itamar

תום יער עולה הרבה בתקופה האחרונה, יש לו משהו באנרגיה על הבמה שמחזיק קהל. סקרן אם זה מתוך מופע שלם או קטע בודד

הקטעים הקצרים האלה תמיד עובדים הכי טוב כשהם לא מנסים יותר מדי, פשוט תזמון טוב ועריכה חדה. בדיוק הסוג של תוכן שמתאים לשתף בקבוצות

ספיחס תמיד יודעים לקחת קטע מוכר ולהפוך אותו לגמרי אבסורדי, זה הסגנון שלהם שעובד הכי טוב. הדיבוב וההקשר המשונה זה מה שהופך את זה למצחיק

הומור פוליטי זה תמיד קו דק ללכת עליו, אבל רוני מצליח לשמור את זה חד בלי להיות מתלהם מדי. הסטנד-אפ האמריקאי העכשווי עושה הרבה עם החומר הזה

רוני צ׳יאנג תמיד נשמע כאילו הוא כועס אמיתי על מה שהוא מדבר, וזה בדיוק מה שהופך אותו למצחיק. הקצב המהיר שלו על הבמה לא משאיר זמן לנשום בין בדיחה לבדיחה

"הראייה שלך מצוינת" זו תשובה מסוכנת אבל מצחיקה בטירוף. בדיוק הסוג של הומור זוגי שכולם מכירים מהבית

"באיזה כלוב היית" זו החזרה המושלמת, היא לא רק דוחה אותו אלא עושה את זה בצורה חכמה. קלאסיקה של בדיחות הכרויות ברחוב

"תביא לי עוד מנה" זה הטוויסט המושלם, יוסי בכלל לא מנסה לפתור את החידה. סוג הבדיחה הזו שעובדת כי הדמות פשוט מתעלמת מהשאלה המקורית

האדם - זוחל על ארבע כתינוק, הולך על שתיים כמבוגר, ונעזר במקל כזקן. זו אחת החידות העתיקות והמפורסמות בעולם, מיוחסת לחידת הספינקס במיתולוגיה היוונית

אגרוף! סוגרים את היד הריקה לאגרוף ופתאום היא "מלאה". חידות כאלה תמיד תופסות אותי כי פשוט לא חושבים מספיק אאוט אוף דה בוקס

"אני דג יא טמבל" זו אחת הפאנצ׳ליינים הקלאסיות שאף פעם לא נמאס לשמוע. הבנייה עם פרה-כבשה-דג עובדת מצוין, כל הכבוד על הבחירה

"המפתח אצלי" זו פאנץ׳ליין מעולה, לא ראיתי את זה בא. הבדיחות על בתי משוגעים תמיד מצליחות כי הטוויסט פתאומי כל כך

רבע מאה פרקים זה הישג בפני עצמו. סקרן לדעת אם מישהו עוקב מההתחלה או שזה בינג׳ מרוכז, כי אני מרגיש שעדיף לצפות ברצף כדי לא לאבד את החוטים

כבר 24 פרקים ועדיין לא משעמם, זה לא מובן מאליו לסדרה שרצה כל כך הרבה זמן. הקצב קצת האט בפרק הזה אבל נראה שזה בכוונה לקראת הסיום

הסצנה האחרונה בפרק הזה השאירה אותי עם פה פתוח, ממש קליפ-האנגר קלאסי. מישהו כבר ניחש מה הולך לקרות בפרק הבא?

הפרק הזה הרגיש כמו נקודת מפנה, היחסים בין הדמויות מתחילים להסתבך יותר. סימן שהעלילה בונה לקראת משהו גדול לקראת סוף העונה

21 פרקים וקצב הסדרה עדיין לא נופל, זה דבר שקשה להשיג. סימן טוב שהתסריט עדיין מצליח להפתיע

שם השיר לבד כבר מסקרן, יש בו משהו רך וציורי. איזה סגנון זה בערך, יותר אווירתי ואיטי או קצבי יותר?

שירי פתיחה כאלה נתקעים בראש לשנים, גם כשכבר לא זוכרים בדיוק מאיפה. תודה שהעלית, זה הביא גל נוסטלגיה

lovely זה בדיוק השם המתאים לשיר הזה, יש בו עצבות שקטה שמתאימה בול לאווירה חורפית. ההרמוניה בין בילי לח׳אליד יוצאת ממש טבעית, לא מרגישה מאולצת בכלל

הדואט הזה פשוט עף, במיוחד כשהשיר עובר הילוך באמצע והגאגה פותחת את הפה. ברדלי קופר הפתיע כמה שהוא שר טוב, ולא מפתיע שהשיר הזה לקח אוסקר

Diamonds זה אחד השירים האלה שלא מתיישנים, גם עשור ומשהו אחרי. הפזמון פשוט בנוי אבל עובד מצוין, וריהאנה שרה אותו בצורה שגורמת לכל אולם לשיר יחד

שיר שתמיד מככב בחתונות ומסיבות ריקודים ראשונות, ובצדק. הקול של ג׳יימס ארתור נשמע כל כך כן בבלדה הזו שגם אחרי כל כך הרבה האזנות היא עדיין עובדת

הגרסה האקוסטית הזו תמיד נגעה בי יותר מהמקור, יש משהו בסאונד המצומצם שמעביר את המילים טוב יותר. פרפורמנס יפה גם ויזואלית בפרויקט PURPOSE

הגרסה המורחבת נותנת הרבה יותר מקום לבילד-אפ, אוהב כשרמיקסים לא ממהרים ישר לדרופ. הבאסליין כאן ממש תופס, מתאים לפתוח איתו סט