ארבעה ימים חלפו מאז ניסה טייס המשנה העומאני המאם אל-המאמי לרסק את טיסת פליי דובאי, וגם היום (ראשון) ממשיכים הגופים שאחראים על בדיקת הרקע של אנשי צוות זרים בטיסות לישראל להטיל את האחריות אחד על השני. נראה שבישראל 2026 זו כבר הפכה לשגרה: המחדל מתרחש, ואז מתברר שקדמו לו התרעות שאילו רק היו מקשיבים להן - הוא יכול היה להימנע. לא פעם, כמו במקרה של טיסת פליי דובאי, את ההתרעות האלה מספק מבקר המדינה - מוסד שהולך ונשחק בשנים האחרונות.

מבקר המדינה מוגדר בחוק כגוף ממליץ בלבד, ולא אוכף; למרות זאת, בעבר הייתה יראת כבוד לדוחות המבקר, גם בציבור וגם במשרדי הממשלה. אלא שהפוליטיזציה ותרבות הבריחה מאחריות ומביקורת כרסמה במעמדו של המבקר, ובשלהי ימיה של הכנסת האחרונה אף נעשה ניסיון בוטה למנות לתפקיד את עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו. כיום, לאור פסיקת בג"ץ שיש לקיים הצבעה חוזרת בנושא, התפקיד אפילו לא מאויש. וזהו רק קצה הקרחון של היחס מצד הממשלה לגוף החשוב הזה: בדיקת ynet מעלה כי בשורת נושאים, המלצותיו של מבקר המדינה זכו להתעלמות ממשרדי הממשלה שעליהם מתח ביקורת.

"המחדל צועק לשמיים"

מבקר המדינה לשעבר מתניהו אנגלמן התריע כבר במאי 2024 כי ישנם כשלים בפיקוח ובידוק אנשי צוותי האוויר שמגיעים לישראל. על אף שהמליץ למל"ל לקיים עבודת מטה בשיתוף משרד התחבורה, משרד האוצר, רש"ת, שב"כ והמשטרה, נראה כי במטה לביטחון לאומי התעלמו מהמלצותיו.

"בגדול, המבקר צדק בכל מה שכתב, מא' עד ת'", טוען דני שנער, שעמד 25 שנה בראש אגף הביטחון, החירום והסייבר במשרד התחבורה. "הוא אומר שצריך להקים גוף ממלכתי, שאי אפשר שהכול יישב בממל"ת - מרכז המבצעים לאבטחת תעופה - גוף מבצעי שפועל תחת אגף הביטחון של משרד התחבורה ואחראי על מתן אישורי הגעה ביטחוניים לכלל הטיסות הזרות המבקשות לנחות - ושצריך לעשות עבודת מטה. ולא עשו". אייל חולתא, ראש המל"ל בממשלת בנט-לפיד, הוסיף: "מאז דוח המבקר ב-2024 לא עשו כלום. זה מחדל שצועק לשמיים".
ההתעלמות הזו חזרה על עצמה בדוחות המבקר על מחדלי הדרום והצפון מאז 2023 ועל רקע המלחמה: בדוח מספטמבר 2025 נחשף כי פורום מנכ"לי המשרדים קיים 27 ישיבות ללא החלטה אופרטיבית אחת, המשל"ט האזרחי נסגר תוך שלושה חודשים, ופעלו 43 מוקדי חירום ללא סנכרון; ביוני 2025 עלה כי פינוי 43 יישובי קו העימות בוצע ללא תיאום בין משרדי הממשלה; ובפברואר 2026 נקבע כי פינוי 210 אלף תושבים התנהל בכשל מערכתי וללא בקרה על מיליארדים שהועברו למלונות.
גם אסון מירון ב-2021, לדברי אנגלמן, יכול היה להימנע. כבר ב-2008, כ-13 שנה לפני המחדל הטרגי שבו נספו 45 בני אדם - האסון האזרחי הגדול בתולדות ישראל לפני 7 באוקטובר - פורסם דוח מבקר המדינה בעניין הליקויים במתחם קבר רשב"י וההיערכות להילולת ל"ג בעומר.
ולא רק בעניינים אזרחיים: בדצמבר האחרון פרסם מבקר המדינה אנגלמן את הדוח הביטחוני השנתי שלו, שאותו הגדיר ככזה ש"צריך להדיר שינה מעיני שרי הממשלה". באותו דוח התריע המבקר על "שורה של ליקויים שנמצאו בנושאים בעלי היבטים ביטחוניים מגוונים: החל מההיערכות לאירוע טרור ברכבת הקלה בגוש דן, אבטחת נמל התעופה הבין-לאומי רמון, וביקורת מעקב על ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים; דרך העסקת יועצים במשרד הביטחון והפיקוח והבקרה של המשרד על השימוש שעושות חברות ביטחוניות במקדמי שיווק, סוכנים ומתווכים בעסקאות ייצוא ביטחוני; ועד מניעת זליגה של מחוללי מחלות ביולוגיים וידע לפיתוח נשק ביולוגי וניהול מאגרי המידע במשרד הביטחון ואבטחתם".
פרויקטור? לא פתרון קסם

בעקבות המקרה החריג של טיסת פליי דובאי, במערכת שוב יש מי שדורשים מינוי פרויקטור וגוף מתכלל. רו"ח עינב פרץ, מומחית לממשל וביקורת, לשעבר יו"ר איגוד מבקרי הרשויות המקומיות וכיום מנכ"לית המרכז הלאומי לידע וניהול מוניציפאלי, מסבירה ל-ynet שזהו אינו פתרון קסם: "צריך להיזהר, ולא לכל דבר להגיד 'צריך כאן מתכלל'. יש שרשרת פעילות וצריך להחליט איזה משרד ממשלתי הוא המוביל של האירוע. אם זה משרד התחבורה - כל שרשרת האירועים צריכה להיות תחתיו, ומישהו צריך לנהל את זה".

לדבריה, יש להבדיל בין משבר רוחב מתמשך לתקלה באכיפת נהלים קיימים. "צריך להפריד: מתי צריך פרויקטור, כשהסוגיה אקוטית ומתמשכת, לבין מתי יש נוהל שלא מתקיים - שצריך לקיים אותו, ושצריך גוף אחד שיהיה אחראי עליו. אני לא חושבת שבטיסת פליי דובאי היה חוסר בהירות של מי עושה מה. דווקא שם היו נהלים, פשוט הם לא קוימו. הפער כאן הוא בין נוהל ברור לבין יישומו בפועל. יש נוהל, והנוהל ברור: טייסים צריכים להיות עם אזרחות לא ממדינת אויב".

השלכות נוראיות טוב שהיו גיבורים ישראליים בשטח

תודה על הפרסום