[מדריך] קריאת שמע על המיטה - הנוסח המלא, מתי אומרים ומה המשמעות
תגובות מומלצות
📂 עוד מאור החיים
[הרצאה] הרב זמיר כהן - כיצד מרעננים את האהבה?
[שיעור תורה] כל הסודות בספר אחד
[שיעור תורה] הכנה רוחנית לחודש אלול - מאת הרב זמיר הכהן
[שיעור תורה] הרב מאיר אליהו | סוד יום כיפור
[הרצאה] הרב זמיר כהן - מדעים ויהדות, פרק 10: משמעות הצבעים בעולם HD
[סרטון] דניאל פרק ב' הרב זמיר כהן
[הרצאה] הרב זמיר כהן - למה להתפלל
[שיעור תורה] מי נקרא אדם מצליח | הגאון הינוקא | מחזק!!

קריאת שמע על המיטה (Kriat Shema al HaMita, "Bedtime Shema") היא התפילה הקצרה שאומרים בלילה ממש לפני השינה. הליבה שלה היא שני דברים: הפרשה הראשונה של "שמע ישראל" וברכת "המפיל חבלי שינה על עיני". סביבם נוהגים להוסיף מחילה לכל מי שפגע בנו, פסוקי שמירה ו"אדון עולם". המקור הוא בגמרא, מסכת ברכות ד ע"ב ו-ס ע"ב. כאן תמצאו את הנוסח המלא, מתי אומרים, מה ההבדלים בין עדות המזרח לאשכנז, ומה המשמעות של כל חלק.
עודכן לאחרונה: 02/10/2026. הנוסח המלא הועתק מסידור נוסח אשכנז בוויקיטקסט, והמקורות נבדקו מול הגמרא והשולחן ערוך.
📌 בקצרה
🌙 מה זה קריאת שמע על המיטה?
קריאת שמע על המיטה היא קבלת עול מלכות שמים לפני השינה. אחרי יום שלם, האדם מסיים אותו באותם מילים שבהן פתח את הבוקר: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
ברכת המפיל היא ברכת שבח על השינה. מודים לה' על "חבלי השינה" שהוא מפיל על העיניים, ומבקשים לישון בשלום, בלי חלומות רעים, ולקום בבוקר.
היא לא מחליפה את קריאת שמע של ערבית. מי שקרא שמע בערבית יצא ידי חובת קריאת שמע של לילה, ובכל זאת חז"ל ביקשו לחזור על שמע גם סמוך לשינה.
📜 המקורות: מה כתוב בגמרא ובשולחן ערוך
עוד מקור שמסביר את הרצינות של הרגע: "שינה אחד מששים למיתה" (ברכות נז ע"ב). השינה היא מעין "פרידה קטנה", ולכן מפקידים את הנשמה בידי ה' לפני שנרדמים: "בידך אפקיד רוחי" (תהלים לא, ו).
⏰ מתי אומרים קריאת שמע על המיטה?
🧭 סדר האמירה בטבלה
📖 הנוסח המלא - נוסח אשכנז
הנוסח הבא הועתק כמו שהוא מסידור נוסח אשכנז בוויקיטקסט. מה שכתוב באותיות נטויות הוא הוראה, לא חלק מהתפילה. בנוסח עדות המזרח יש תוספות והבדלים, ופירטנו אותם בטבלה שאחרי הנוסח.
1. רבונו של עולם (מחילה לכל מי שפגע בנו)
יש הנוהגים לומר:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי, בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּמַחֲשָׁבָה בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בֶּן אָדָם, וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחְטָא עוֹד, וְלֹא אֶחֱזוֹר בָּהֶם, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ, וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ. וּמַה שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִם רָעִים. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי: (תהלים יט, טו)
2. ברכת המפיל
יש האומרים את הברכה בסוף, סמוך לשינה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי, וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. כִּי אַתָּה הַמֵּאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. בָּרוּך אַתָּה יְיָ הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ.
3. קריאת שמע
לפי מנהג אשכנז, מי שקורא שמע ביחיד מוסיף לפני הפסוק הראשון: (אֵל מֶלֶך נֶאֱמָן). פרשה ראשונה, דברים ו, ד-ט:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃
יש האומרים כאן גם את פרשת "והיה אם שמע" (דברים יא, יג-כא) ואת פרשת ציצית (במדבר טו, לז-מא):
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃
וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ אֱמֶת.
4. פסוקים ותחינות
יש נוהגים להוסיף קטעים אלו או חלקם. ויהי נועם ויושב בסתר (תהלים צ, יז - תהלים צא):
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן׃ אֹמַר לַייָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ׃ כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּבֶר הַוּוֹת׃ בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃ לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׃ מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָיִם׃ יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ׃ רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃ כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי, עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ׃ לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶךָ׃ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל דְּרָכֶיךָ׃ עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ׃ עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין׃ כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי׃ יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׃ אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃
תהלים ג, ב-ט:
יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי׃ רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי, אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה׃ וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִי׃ קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא, וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קׇדְשׁוֹ סֶלָה׃ אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה, הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי׃ לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם, אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי׃ קוּמָה יְיָ, הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי, כִּי הִכִּיתָ אֶת כׇּל אֹיְבַי לֶחִי, שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ׃ לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃
השכיבנו (מברכות קריאת שמע של ערבית, בלי חתימה):
הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים. וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּשְׁמֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
ברוך ה' ביום:
בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ.
כִּי בְּיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים.
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃ (איוב יב, י)
בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת׃ (תהלים לא, ו)
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָמִיד, וּמְלֹך עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.
יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.
יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד׃
כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה.
פסוקי שמירה. את הכפולים אומרים שלוש פעמים:
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃ (בראשית מח, טז)
וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ (שמות טו, כו)
וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְיָ בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָ͏ִם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ (זכריה ג, ב)
הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃ כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׃ (שה"ש ג, ז-ח)
יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ (במדבר ו, כד-כו)
(שלוש פעמים)
הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ (תהלים קכא, ד)
(שלוש פעמים)
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃ (בראשית מט, יח)
(שלוש פעמים)
בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִימִינִי מִיכָאֵל וּמִשְּׂמֹאלִי גַבְרִיאֵל וּמִלְּפָנַי אוּרִיאֵל וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל, וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל.
(שלוש פעמים)
תהלים קכח:
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא יְיָ הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו׃ יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃ אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ׃ הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ͏ִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃
רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה׃ (תהלים ד, ה)
(שלוש פעמים)
5. אדון עולם
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ
בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל
אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל
לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה
וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי
לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית
וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי
וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי
מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי
בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי
יְיָ לִי וְלֹא אִירָא
6. תהלים א-ד (רשות)
יש הנוהגים לומר מזמורים אלו:
אַשְרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָב׃ כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה׃ וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ, וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ׃ לֹא כֵן הָרְשָׁעִים, כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ׃ עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט, וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים׃ כִּי יוֹדֵעַ יְיָ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ (תהלים א)
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם, וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק׃ יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד, עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ׃ נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ׃ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ׃ אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ, וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ׃ וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי, עַל צִיּוֹן הַר קׇדְשִי׃ אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׃ שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ, וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ׃ תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם׃ וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ, הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃ עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה, וְגִילוּ בִּרְעָדָה׃ נַשְּׁקוּ בַר, פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ, אַשְׁרֵי כׇּל חוֹסֵי בוֹ׃ (תהלים ב)
מִזְמוֹר לְדָוִד, בְּבׇרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ׃ יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי׃ רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה׃ וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִי׃ קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא, וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קׇדְשׁוֹ סֶלָה׃ אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה, הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי׃ לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם, אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי׃ קוּמָה יְיָ, הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי, כִּי הִכִּיתָ אֶת כׇּל אֹיְבַי לֶחִי, שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ׃ לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ (תהלים ג)
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד׃ בְּקׇרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי, חׇנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי׃ בְּנֵי אִישׁ, עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק, תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה׃ וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ, יְיָ יִשְׁמַע בְּקׇרְאִי אֵלָיו׃ רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם, וְדֹמּוּ סֶלָה׃ זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, וּבִטְחוּ אֶל יְיָ׃ רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ׃ נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי, מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ׃ בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן, כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי׃ (תהלים ד)
מקור הנוסח: ויקיטקסט, "סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שעל המיטה", ברישיון CC BY-SA. הטקסט עצמו (פסוקי התנ"ך והתפילה) הוא נחלת הכלל.
🔀 קריאת שמע על המיטה ספרדי (עדות המזרח) מול אשכנז - מה ההבדל?
הליבה זהה בכל הנוסחים: שמע ישראל וברכת המפיל. ההבדלים הם בתוספות ובסדר. ההשוואה כאן מבוססת על הנוסחים שבסידורי ויקיטקסט (נוסח אשכנז ונוסח עדות המזרח). יש גם נוסח ספרד (של קהילות חסידיות), שקרוב בבסיסו לאשכנז.
המנהגים משתנים גם בתוך כל עדה. אם יש לכם סידור של המשפחה או של בית הכנסת, הכי טוב להמשיך לפיו.
💡 מה המשמעות של כל חלק?
רבונו של עולם: הולכים לישון בלי טינה
לפני השינה מוחלים לכל מי שפגע בנו, בגוף, בכסף או בכבוד, ומבקשים שאף אדם לא ייענש בגללנו. זה הרגל יומי של ניקוי הלב: לא לקחת את הכעס של היום אל הלילה.
שמע ישראל: מסיימים את היום באמונה
הפסוק "שמע ישראל" הוא קבלת עול מלכות שמים. בגמרא מסופר על רבי יהודה הנשיא, שבשעה שהעביר ידיו על פניו קיבל עליו עול מלכות שמים (ברכות יג ע"ב). מכאן המנהג לכסות את העיניים ביד בזמן אמירת הפסוק הראשון.
המפיל: תודה על השינה
השינה היא מתנה, לא מובנת מאליה. בברכה מבקשים "שתשכיבני לשלום ותעמידני לשלום", בלי מחשבות מטרידות וחלומות רעים, ושנזכה לקום בבוקר.
פסוקי השמירה: "מפחד בלילות"
"יושב בסתר עליון" (תהלים צא) ו"הנה מטתו שלשלמה... מפחד בלילות" (שיר השירים ג, ז-ח) עוסקים בשמירה בלילה. "המלאך הגואל" הוא הברכה של יעקב אבינו לאפרים ומנשה (בראשית מח, טז), ו"בשם ה' אלוקי ישראל, מימיני מיכאל..." מתאר את ההרגשה שה' שומר עלינו מכל צד.
אדון עולם: "בידו אפקיד רוחי"
הפיוט נגמר במילים "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי, בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה... יְיָ לִי וְלֹא אִירָא". זו בדיוק נקודת המבט של כל הסדר: ללכת לישון בלי פחד.
👶 קריאת שמע על המיטה לילדים - גרסה קצרה
לילדים קטנים אין צורך בכל הסדר. משפחות רבות נוהגות לומר עם הילדים גרסה קצרה, ומוסיפות עוד קטע כשהם גדלים. הנה הצעה שבנויה רק מקטעים שמופיעים בנוסח שלמעלה:
טיפים מהבית: אותה שעה ואותו סדר בכל ערב, אור עמום, ולומר יחד ולא "להכתיב". אפשר לסיים בשאלה קצרה: "על מה אתה רוצה להגיד תודה היום?". ההרגל הקטן הזה הופך לאחד הרגעים השקטים והקרובים ביום.
❓ שאלות נפוצות
מה ההבדל בין קריאת שמע על המיטה ספרדי לאשכנז?
הליבה זהה: שמע ישראל וברכת המפיל. בנוסח עדות המזרח מוסיפים "לשם ייחוד", וידוי ו"אנא בכח", ונוסח ברכת המפיל ארוך יותר. בנוסח אשכנז מוסיפים "אל מלך נאמן" לפני שמע ומסיימים ב"אדון עולם".
האם חייבים לומר את כל הנוסח?
לפי השולחן ערוך (אורח חיים רלט, א), העיקר הוא הפרשה הראשונה של שמע וברכת המפיל. שאר הפסוקים הם מנהג חשוב שנהגו להוסיף.
מה עושים אם דיברתי או אכלתי אחרי ברכת המפיל?
לכתחילה לא מפסיקים אחרי ברכת המפיל, ולכן יש שאומרים אותה ממש בסוף. אם נוצר צורך להפסיק, לשאלה מעשית יש לשאול רב.
אומרים קריאת שמע על המיטה גם אחרי חצות?
כן, אומרים לפני השינה גם אם היא מאוחרת. בסידורי עדות המזרח מובא שאחרי חצות אומרים את ברכת המפיל בלי שם ומלכות, ויש בזה מנהגים שונים.
אומרים קריאת שמע על המיטה בשבת?
כן. בנוסח עדות המזרח מדלגים בשבת וביום טוב על חלק מתפילת המחילה ועל הווידוי.
מאיזה גיל מלמדים ילדים לומר קריאת שמע על המיטה?
אין גיל קבוע. משפחות רבות מתחילות עם הפסוק "שמע ישראל" ו"המלאך הגואל" כבר מגיל צעיר, ומוסיפות קטעים בהדרגה.
המדריך נועד להסבר כללי ולא לפסיקת הלכה. לשאלה מעשית יש לשאול רב מוסמך.
📚 קראו גם בפורום
💬 ועכשיו אליכם
אתם אומרים קריאת שמע על המיטה כל לילה? מה הנוסח שלכם, ספרדי, אשכנזי או משהו מהבית של סבא וסבתא? ואם יש לכם ילדים, איזה קטע הם הכי אוהבים לומר לפני השינה? ספרו בתגובות.