בכל תקופת בחירות, רוב המפלגות - אולי למעט החרדיות - מחזרות אחר הקולות של המצביעים שמגדירים עצמם ליברלים. לא מדובר במצביעים שדורשים חופש מדת, אוטובוסים בשבת או נישואים גאים; ליברלים הם גם אנשים שתומכים בעקרונות כמו שוק חופשי, ומעמידים במרכז את חירותו של הפרט. אלא שארבע שנות כהונת הממשלה הנוכחית, שכללו בין השאר מהפכה משפטית ופטור גורף מגיוס לחרדים בזמן מלחמה, המחישו כי בשבר החברתי העמוק שבו נמצאת מדינת ישראל ישנם שני מחנות: ליברלים ושמרנים. ובמסגרת החלוקה הזו, הליכוד - שבשמה המלא נקראת תנועה לאומית ליברלית - אינה נתפסת יותר ככזו.

סקר ynet ו-"ידיעות אחרונות", שערך מכון דיאלוג מקבוצת אמנת פרו בקרב 500 משיבים בני 18 ומעלה שמגדירים עצמם ליברלים, מצא כי הם נוטים באופן מובהק להצביע למפלגות האופוזיציה: "ישר!" בראשות גדי איזנקוט זוכה לשיעור התמיכה הגבוה ביותר (30%), ואחריה הדמוקרטים בראשות יאיר גולן (20%), "ביחד" בראשות נפתלי בנט (14%) וישראל ביתנו (9%). רק 4% השיבו כי יצביעו לליכוד בראשות בנימין נתניהו, וכל מפלגות הקואליציה יחד מקבלות כ-8% בלבד מסך כל הקולות. 11% מהמשיבים אמרו כי טרם החליטו למי להצביע.

שלא במפתיע, ההסבר לתמיכה הנמוכה בקואליציה בקרב אלה המגדירים עצמם ליברלים נעוץ לרוב בצביון הדתי והחרדי שלה. הברית ההדוקה שיצר הליכוד עם המפלגות החרדיות מקשה גם על מצביעים ליברלים הנוטים לימין להצביע למפלגת השלטון, בזמן שמפלגות ימין שמתנגדות לנתניהו זוכות לתמיכה גבוהה יחסית. הדבר בא לידי ביטוי בשלוש סוגיות שהיו בראש סדר היום בארבע השנים האחרונות: 77% מהמשיבים בסקר אמרו כי הם חשים שפעולותיה של הממשלה בנושא גיוס חרדים ושוויון בנטל לא מייצגות את השקפותיהם, או מייצגות אותן במידה מועטה; 74% השיבו כך ביחס לרפורמה במערכת המשפט. בנוסף, עבור המצביעים הליברלים, שרבים מהם דוגלים בעקרונות השוק החופשי, יוקר המחיה הוא סוגיה קריטית במיוחד - אך גם בזירה זו הרכב הקואליציה לא איפשר להעביר שורת רפורמות נחוצות לפתיחת השוק לתחרות.

הדבר בולט בעיקר ביחס למדיניות הביטחונית של הממשלה, שם התמונה מתונה יותר: 47% חשים שפעולות הממשלה מייצגות את השקפותיהם במידה מועטה או כלל לא, 29% במידה בינונית ו-23% במידה רבה או רבה מאוד.

גיוס חרדים ושוויון בנטל (28%) ויוקר המחיה (28%) הם שני הנושאים שהמשיבים ציינו בשיעור הגבוה ביותר כמשמעותיים להחלטת ההצבעה שלהם. אחריהם נמצאים יחסי דת ומדינה (19%) והמדיניות הביטחונית (17%). סדר העדיפויות משתנה בין קבוצות הגיל: בקרב בני 35–44 יוקר המחיה בולט במיוחד (45%), בעוד שבקרב בני 65 ומעלה בולט גיוס החרדים ושוויון בנטל (42%).

בסקר ניכר פער גם בתוך קבוצת המשיבים הליברלים: בקרב המגדירים את עצמם ליברלים מאוד, 26% בוחרים בדמוקרטים, לעומת 13% בקרב המגדירים את עצמם ליברלים במידה מסוימת. כמו כן, 64% מהליברלים מאוד השיבו שפעולות הממשלה ביחס לרפורמה במערכת המשפט כלל אינן מייצגות את השקפותיהם, לעומת 44% מהליברלים במידה מסוימת.

מבין המשיבים שציינו כי הצביעו ליש עתיד בבחירות 2022, 42% בוחרים כעת ב״ישר!״ ו־26% ב״ביחד״, בתרחיש שהוצג בשאלון. גם בקרב המשיבים שהצביעו למחנה הממלכתי ב־2022, ״ישר!״ היא הבחירה הבולטת, עם 56%.

הסקר נערך על ידי מכון המחקר והסקרים של דיאלוג, הפועלת בתחום יותר מ-20 שנה ומתמחה במחקרי דעת קהל, ניתוח נתונים ובניית מדגמים ומתודולוגיות מחקר. הסקר התקים ב-23-22 בספטמבר באמצעות הפאנל האינטרנטי של דיאלוג, מקבוצת אמנת פרו, בקרב 500 משיבים בני 18 ומעלה שהגדירו את עצמם ליברלים. מתוכם, 56% הגדירו את עצמם ליברלים מאוד ו־44% ליברלים במידה מסוימת.

נועם גרוס, בן 25 מניר עם, עובד בחינוך, מתכוון להצביע לנפתלי בנט. הוא מגדיר את עצמו ימני וליברלי, ואומר כי אהב את תפקודו של יו"ר ביחד כראש הממשלה. "אני חושב שמצד אחד צריך מישהו שבאמת יבוא לעשות תיקון בעם, שבא לעבוד, ומצד שני ימני. אני אלך לישון בשקט אם הוא יהיה ראש ממשלה, מהבחינה הזו".

גרוס עשה לדבריו כ-600 ימי מילואים בצנחנים בעזה, בלבנון ובסוריה. דווקא מהמקום הזה, סוגיית גיוס החרדים היא מבחינתו אחת המשמעותיות ביותר. "החרדים חייבים להתגייס", הוא אומר, אך מדגיש כי מבחינתו הליברליות מחייבת גם לאפשר להם לשמור על אורח חייהם. "חייבות להיות להם מסגרות מתאימות בתוך הצבא, כדי לתת להם תירוץ לא להתגייס. אם האמונה שלהם היא לא לשרת יחד עם נשים - אנחנו צריכים ליצור להם מסגרות מתאימות כדי שיוכלו לשרת".

כתבה מעולה ומעניינת

תודה רבה על הפרסום