התוכי המקולל והמקרר

איש אחד קנה תוכי בחנות חיות. התוכי היה יפהפה, אבל הייתה לו בעיה אחת קשה: הוא לא הפסיק לקלל. ולא סתם קללות של תוכים, הוא קילל כמו ימאי עצבני, העליב את האורחים, צעק על בעל הבית ופשוט לא סתם את הפה לרגע.

הבעלים החדש ניסה הכל. הוא דיבר איתו בעדינות, שם לו מוזיקה קלאסית מרגיעה, נתן לו חטיפים מיוחדים, שום דבר לא עזר. בכל פעם שהאיש התקרב לכלוב, התוכי פתח עליו ג'ורה של קללות שגרמו לו להסמיק.

יום אחד, אחרי שהתוכי קילל את אמא של האיש והעליב את כל המשפחה שלו, לאיש נמאס. הוא תפס את התוכי העצבני, פתח את המקרר, הכניס אותו פנימה לתוך תא ההקפאה (הפריזר) וסגר את הדלת.

מתוך המקרר נשמעו צרחות אימים, דפיקות על הדלת ורצף קללות בלתי פוסק. האיש עמד במטבח, נסער, וחיכה. אחרי שתי דקות, פתאום נהיה שקט מוחלט. אף צליל לא יצא מהמקרר.

האיש נבהל. הוא חשב לעצמו: "אוי לא, אולי הרגתי אותו? הוא כנראה קפא למוות". הוא רץ בחרדה, פתח את דלת הפריזר והושיט את היד.

התוכי יצא החוצה לאט לאט, טיפס על הזרוע של האיש בשקט מופתי, סידר את הנוצות הקפואות שלו, הביט לאיש ישר בעיניים ואמר בקול רגוע ומנומס: "אני מתנצל מעומק לבי על ההתנהגות שלי ועל המילים הגסות שהשתמשתי בהן. אני מבטיח שמהיום אהיה התוכי המנומס ביותר בעולם ולא אשמיע אף מילה רעה".

האיש עמד שם בשוק, לא מאמין למשמע אוזניו.

לפני שהספיק להגיד משהו, התוכי כחכח בגרונו, הצביע עם הכנף לכיוון הפריזר ושאל בלחישה: "רק אם אפשר שאלה קטנה... מה לעזאזל התרנגולת שם בפנים עשתה?"

בדיחה טובה, תודה על הפרסום

חחחח אחלה בדיחה
תודה על השיתוף