בעולם וגם בישראל שואלים מומחים בכירים את השאלה הגדולה: האם בינה מלאכותית מסוגלת להחליף רופאים? עבור פרופ' עידו וולף, שמסיים בימים אלה ארבע שנים בתפקיד ראש בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, השאלה היא לא אם - אלא מתי. "הרופא הבינוני השחוק, שלא בדיוק מכיר את החומר, שלא בדיוק מחדש, לא יהיה נחוץ בעוד עשר שנים, כי הוא יוחלף בידי AI", הוא קובע בריאיון עם ynet.

ארבע השנים שמאחוריו לא היו שגרתיות בשום קנה מידה: מהוויכוח סביב המהפכה המשפטית ועד 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת והשלכותיה - מאות סטודנטים שגויסו למאות ימי מילואים, בתי ספר שנאלצו להתאים את עצמם למצב המשתנה, והחשש המתגבר מחרם אקדמי על ישראל. "אלה היו ארבע שנים משוגעות, רכבת הרים - אין דרך אחרת לתאר את זה", הוא אומר.

כשנכנס לתפקיד עמדו לפניו שני אתגרים משמעותיים: להשלים בהצלחה את הליך האקרדיטציה הבינלאומי, שמהווה תנאי הכרחי להשתלבותם של בוגרי הרפואה הישראלים במערכת הרפואית האמריקנית, ולהגדיל את מספר הסטודנטים בפקולטה בהתאם לדרישת משרד הבריאות, בניסיון להתמודד עם השלכותיה של "רפורמת יציב" (שמחקה ממפת הלימודים הישראלית שורת מוסדות אקדמיים, בעיקר במזרח אירופה).

השינויים, מדגיש פרופ' וולף, נעשו בעבודת צוות: פרופ' קרן אברהם, דיקנית הפקולטה; פרופ' מיכל חוברס, ראש התוכנית הארבע-שנתית ומובילת השינויים בתוכנית הפרה-קלינית החדשה; ופרופ' נעה אלייקים-רז, ראש התוכנית השש-שנתית ומובילת התוכנית הקלינית החדשה.

"קיבלנו, כמו כל הפקולטות, דוח ענק של דברים שצריך ליישם, בין השאר בתוכנית ההוראה ובאופי ההוראה", מסביר פרופ' וולף. לדבריו, במסגרת ההליך קוצצו כ-25% מהחומר הלימודי בשנים הפרה-קליניות. "כבר שנים שמלמדים ערמות של חומר, והחומר רק הולך וגדל, אבל אי אפשר - המוח נשאר באותו גודל. הקיצוץ לא פגע בתוכן הלימודים, להפך". במקביל שונתה גם התוכנית הקלינית, ובדצמבר 2025 קיבלה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) הכרה מלאה מהפדרציה העולמית לחינוך רפואי (WFME). המשמעות המעשית: בוגרי בתי הספר לרפואה בישראל ימשיכו להיות זכאים לגשת לבחינות הרישוי האמריקאיות, ולהתקדם למסלולי התמחות והשתלמות עמיתים בארה"ב, ללא חסם רגולטורי.

תוך כדי כך רוכזו מאמצים גם להיערכות ל"רפורמת יציב", שהסדירה את סטנדרט ההכשרה של סטודנטים ישראלים לרפואה בחו"ל. "רפורמת יציב הוכרזה ב-2019, אבל מדינת ישראל התחילה להיערך רק לקראת 2023-2022, ואז היה לחץ גדול להוסיף עוד סטודנטים, ובהתאם לארגן את השדות הקליניים" - ההכשרה המעשית לצד מיטת החולה.

על רקע האתגרים האלה פרצה מלחמת 7 באוקטובר, ובתי הספר לרפואה נדרשו להתמודד גם עם השלכותיה בתוך הפקולטות - מסטודנטים שאיבדו בני משפחה, ועד רבים שגויסו למילואים ונשלחו לחזית. "כשהתחילה המלחמה היינו צריכים לקלוט עשרות סטודנטים תלמידי חו"ל שהתגייסו למילואים ולא יכלו לחזור לאיפה שלמדו. יצאנו גם בהחלטה לקבל חיילי מילואים בלי פסיכומטרי. זו הייתה החלטה קשה, אבל לא הייתה לנו ברירה, והשתמשנו במדד אחר", אומר פרופ' וולף. "עצם העובדה שכל חיילי המילואים סיימו את הלימודים ובצורה נהדרת - זה הישג אדיר".

במקביל, בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ביקשו להמשיך ולהרחיב את הנגישות ללימודי הרפואה לאוכלוסיות מגוונות - ובהן אתיופים, מצטייני פריפריה וחרדים. "אלה אוכלוסיות שהפסיכומטרי לא עושה להן טוב. לא יודע אם לקרוא לזה הקלות - הקריטריונים לכניסה קצת אחרים. ככל שהאווירה יותר רב-תרבותית, הסטודנטים יהיו רופאים יותר טובים", אומר פרופ' וולף.

תחזית מעניינת מאוד

תודה על הפרסום

תחזית מעניינת
תודה על השיתוף