[שיעור תורה] הרב מאיר אליהו - כל נדרי: מה המשמעות של התפילה (מוסאיוף, תשפ"ז) - אור החיים

16 בספטמבר16 בספט

בעלים אמיו קלאסיק

הרב מאיר אליהו | כל נדרי | מוסאיוף - ה׳תשפ״ז

בקצרה: "כל נדרי" היא התפילה שפותחת את ליל יום הכיפורים. בשיעור בבית הכנסת מוסאיוף, הרב מאיר אליהו מסביר מה היא בכלל: התרת נדרים על השנה שעברה, גילוי דעת על השנה הבאה, או רק תזכורת. הוא מציג את מחלוקת הראשונים, מסביר למה בנוסח של היום אומרים גם "מיום כיפורים שעבר" וגם "מיום כיפורים זה", ולמה מוציאים ספר תורה.

📌 על השיעור

הרב: הרב מאיר אליהו
נושא: תפילת כל נדרי, התרת נדרים, מנהגי ליל יום הכיפורים
לחג: יום הכיפורים תשפ"ז (עלה לערוץ הרשמי של הרב ב-16/09/2026; יום הכיפורים חל ב-21/09/2026)
אורך: כ-40 דקות
מקום: בית הכנסת מוסאיוף, ירושלים

👤 מי הרב מאיר אליהו?

הרב מאיר אליהו הוא מורה הוראה, דרשן וסופר חרדי ספרדי, שמשלב בשיעוריו מוטיבים מעולם הקבלה. בשיעור הוא מפנה לספרי השו"ת שלו, "מרכבות ארגמן".

📝 נושאי השיעור

הטעם על דרך הסוד: הרב פותח בשני מקומות בזוהר שמזכירים את כל נדרי, ומסביר שלפיהם התפילה נועדה לבטל גם "נדרים ושבועות" של גזירות קשות על האדם.
מקור קדום: לפי השיטה מקובצת (נדרים כג ע"ב), אנשי כנסת הגדולה תיקנו את כל נדרי כדי להציל מי שנדר ושכח. המקור בגמרא: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר: כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל".
למה ביום הכיפורים ולא בראש השנה? הרב מביא את הפסוק ביחזקאל "בראש השנה בעשור לחודש", ולפי הסבר זה גם יום הכיפורים נקרא "ראש השנה".
חומרת הנדרים: לפי הרמב"ם, עוון שבועה הוא מן החמורים, כי יש בו חילול השם. הרב מזכיר את מנהג "נקיטת חפץ" בשבועה, מהפסוק "שים נא ידך תחת ירכי".
למה מוציאים ספר תורה? הרב מציין שבזוהר לא נזכרת הוצאת ספר תורה, ושהאר"י הזכיר מנהג להוציא אחד או שלושה. הוא מביא כמה טעמים שנאמרו, וביניהם שהבקשה נעשית לכבוד התורה.
שלוש שיטות בראשונים: רבנו תם (בתוספות) סובר שזה גילוי דעת לעתיד בלבד, ולכן מחק "מיום כיפורים שעבר"; יש גאונים שלא אמרו את כל נדרי בכלל; והרא"ש סובר שזו התרת נדרים על העבר, כשהחזן והעומדים לצידו הם "הדיינים".
הנוסח של היום: לפי הרב, הרדב"ז הציע לשלב את שתי הלשונות, "מיום כיפורים שעבר" ו"מיום כיפורים זה", כדי לצאת ידי כל השיטות.
מבעוד יום? אם זו התרת נדרים, עדיף לומר אותה לפני השקיעה. הרב מביא את דעת הרב עובדיה יוסף שמותר להתעכב מעט כדי שיגיעו יותר מתפללים.
אחרי הצום: הרב מסיים בהמלצה לנצל את הימים שבין יום הכיפורים לסוכות ללימוד ולהכנת הסוכה, ולא לבזבז אותם.

⏱️ רגעים בשיעור

00:50 כל נדרי בזוהר
02:50 גזר דין "בנדר ושבועה"
06:15 הטעם על דרך הפשט
07:15 אנשי כנסת הגדולה והגמרא בנדרים
08:17 "בראש השנה בעשור לחודש"
11:19 חומרת השבועה וחילול השם
11:56 "שים נא ידך תחת ירכי"
16:00 הוצאת ספר תורה בכל נדרי
23:13 ברכת שהחיינו אחרי כל נדרי
25:58 שיטת רבנו תם
29:59 שיטת הרא"ש ו"אנן סהדי"
35:34 הרדב"ז: שילוב שתי הלשונות
36:01 לומר מבעוד יום?
38:59 הימים שבין יום הכיפורים לסוכות

📚 המקורות שמוזכרים בשיעור

בבלי נדרים כג ע"ב: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר: כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל".
יחזקאל מ, א: "בראש השנה בעשור לחדש".
רמב"ם, הלכות שבועות יב, ב: "עון זה מן החמורות הוא... יש בו חילול השם המקודש שהוא גדול מכל העונות".
בראשית כד, ב: "שים נא ידך תחת ירכי".
משנה תענית ד, ח: "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים".
משנה יומא ח, ט: עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו.
שולחן ערוך, אורח חיים תריט, א: המנהג לומר כל נדרי ואחריו שהחיינו, ובהגהת הרמ"א: לומר אותו שלוש פעמים, בעוד יום.

❓ שאלות נפוצות

מה זה כל נדרי?

נוסח בארמית שנאמר בפתיחת ליל יום הכיפורים, לפני תפילת ערבית, שעניינו ביטול נדרים. השולחן ערוך (או"ח תריט, א) מביא את המנהג לאומרו ולברך אחריו שהחיינו.

האם כל נדרי מבטל נדרים לגמרי?

יש בזה מחלוקת ראשונים: רבנו תם סובר שזה גילוי דעת לעתיד, והרא"ש סובר שזו התרה על העבר. לכן הנוסח הנפוץ כולל את שתי הלשונות. לשאלה על נדר מסוים יש לפנות לרב.