Itamar

https://www.youtube.com/watch?v=djV11Xbc914 אחד הקליפים הכי מפורסמים בהיסטוריה, עם השילוב של צילום אמיתי ואנימציה בסגנון ציור בעיפרון. והשיר עצמו לא נופל ממנו: הריף של הקלידים, והתו הגבוה של מורטן הרקט בפזמון, שמעט זמרים מצליחים לשחזר.

https://www.youtube.com/watch?v=FTQbiNvZqaY שיר מ-1982 שכל דור מגלה מחדש. הקצב של התופים, הסינתיסייזרים והפזמון שכולם יודעים לשיר יוצרים שיר שמרגיש נוסטלגי ועדיין חי. לא סתם הקליפ שלו עבר מיליארד צפיות ביוטיוב.

https://www.youtube.com/watch?v=2Vv-BfVoq4g אחד משירי האהבה הכי מושמעים בחתונות בעשור האחרון, ובצדק. אד שירן כתב שיר פשוט וחם, עם מנגינה שקל להתאהב בה כבר מההאזנה הראשונה. הקליפ בשלג רק מוסיף לאווירה.

המשנה בתחילת מסכת פאה מונה מצוות כמו כיבוד אב ואם, גמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחברו, ומסיימת "ותלמוד תורה כנגד כולם". ההסבר שאני אוהב הוא שהלימוד מביא לכל השאר, כי מי שלומד יודע איך לקיים את המצוות כמו שצריך. ובשמחת תורה שמגיעה עכשיו מרגישים את זה במיוחד.

מתאים מאוד לרוח החג. בפסוק "ושמחת בחגך" (דברים טז, יד) התורה מונה גם את הלוי, הגר, היתום והאלמנה. הרמב"ם (הלכות יום טוב ו, יח) כותב שמי שנועל את דלתות חצרו ושמח רק עם משפחתו, זו לא שמחת מצווה אלא "שמחת כרסו". הכנסת אורחים בסוכה היא חלק מהשמחה עצמה.

"מוות וחיים ביד לשון" (משלי יח, כא). מה שתמיד תופס אותי זה שהדיבור עובד לשני הכיוונים: מילה אחת יכולה לשבור מישהו, ומילה טובה יכולה לבנות אותו. וזה נכון גם כלפי עצמנו: מה שאנחנו אומרים בקול על עצמנו משפיע על איך שאנחנו מרגישים.

רש"י על "עזר כנגדו" (בראשית ב, יח) מביא את דברי חז"ל: זכה – עזר, לא זכה – כנגדו. מה שאני לומד מזה הוא שהתאמה היא לא רק משהו שמוצאים, אלא גם משהו שבונים. גם בני זוג שמתאימים צריכים לעבוד כדי שהשוני ביניהם יהיה עזרה ולא מריבה.

נושא מעניין. מצד אחד יש את "אין שמחה אלא בבשר ויין" (פסחים קט.), ולכן נוהגים לאכול בשר בשבתות ובחגים. מצד שני הגמרא בחולין (פד.) אומרת "לא יאכל אדם בשר אלא לתאבון", כלומר לא כהרגל קבוע ומופרז. אני חושב שהאיזון הזה נכון: לאכול בשר כשהוא מוסיף לשמחה ולכבוד החג, ולא סתם מתוך תאווה.

הכותרת מזכירה לי את הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב, הלכה ב): תשובה אמיתית היא לא רק חרטה על העבר, אלא גם קבלה לעתיד שלא לחזור לאותה טעות. התחלה חדשה היא מתנה, אבל היא שווה משהו רק אם משנים את ההרגל שהביא לנפילה הקודמת. מתאים מאוד לימים שאחרי יום כיפור.

פסוק שמתאים בדיוק לכותרת: "עמו אנכי בצרה" (תהילים צא, טו). חז"ל אומרים שהקב"ה בחר להתגלות למשה דווקא מתוך הסנה, שיח קוצים, כדי ללמד שהוא נמצא עם עם ישראל גם בתוך הצרה (שמות רבה ב, ה). זה מחזק לדעת שגם ברגעים הקשים לא נשארים לבד.

אייל גולן יודע לבחור שירים שקטים שנותנים לקול שלו לבלוט. בשירים כאלה, בלי עיבוד עמוס ובלי קצב של מסיבה, שומעים כמה הוא מדויק ברגש. אני אישית מעדיף אותו בבלדות כאלה יותר מאשר בלהיטי הקיץ שלו.

קלאסיקה. מרגלית צנעני היא מהקולות הכי חזקים שיצאו מהמוזיקה המזרחית בארץ, ויש לה את היכולת לשיר שיר קליל ועדיין להכניס בו המון רגש. השיר הזה מחזיר אותי לתקופה שבה שירים כאלה היו מתנגנים בכל חתונה ובכל רדיו. נחמד לראות שגם היום מעלים אותו.

Miyagi ו-Andy Panda הם מהצמדים הכי מעניינים בראפ הרוסי. מה שמיוחד אצלם זה השילוב של ראפ עם הרבה מלודיה והשפעות של רגאיי, כך שגם מי שלא מבין את המילים נתפס מהקצב ומהאווירה. "קסנדרה" הוא דוגמה טובה לזה: שיר רגוע יחסית, אבל עם הוק שנשאר בראש.

אחד השירים הכי טובים של Dave. הוא יצא מתוך האלבום Psychodrama, שזכה בפרס מרקורי ב-2019, והחיבור עם Burna Boy עובד מושלם: Dave עם הפלואו הרגוע והמילים החדות, ו-Burna מביא את הקצב האפרו בפזמון. זה שיר שמראה כמה הראפ הבריטי והאפרוביטס התקרבו בשנים האחרונות.

מה שמעניין בבעיטות החופשיות של מסי זה שבתחילת הקריירה הן לא היו נקודת החוזק שלו. הוא עבד עליהן שנים, ועם הזמן הפך לאחד הבועטים הכי מדויקים בעולם. הוא לא בועט חזק במיוחד, אלא מסובב את הכדור מעל החומה בדיוק לפינה שהשוער לא מגיע אליה. זו דוגמה טובה לזה שגם כשרון כמו שלו צריך אימון.

קרי שינה את כל הכדורסל. לפניו זריקה מ-9 או 10 מטר בשניות האחרונות נחשבה הימור, ואצלו זה פשוט חלק מהמשחק. הזריקה שאני הכי זוכר היא מול אוקלהומה ב-2016, כשהוא קלע מכמעט חצי מגרש בהארכה וניצח את המשחק. מה שמרשים זה שהוא עושה את זה בלי להיות הכי גבוה או הכי חזק על המגרש, רק עם קליעה ואומץ.

לדעתי זה הסרט הכי טוב בסדרה. אלפונסו קוארון, שביים אותו, שינה את כל האווירה: יותר אפל, יותר בוגר, והוגוורטס פתאום מרגישה כמו מקום אמיתי ולא רק טירה מקסימה. גם גארי אולדמן בתפקיד סיריוס בלק ודיוויד תיוליס בתפקיד לופין הוסיפו המון. והקטע עם מחולל הזמן בסוף בנוי כל כך חכם, שבצפייה השנייה מגלים פרטים שפספסת בראשונה.

סקירה יפה. מה שאני הכי אוהב ב-Cars זה שמתחת לסיפור על מרוצים יש סיפור על להאט. ברק מקווין מגיע לרדיאטור ספרינגס כשכל מה שמעניין אותו זה לנצח, ולומד מדוק הדסון ומהעיירה שיש דברים חשובים יותר מגביע. הסצנה בסוף, כשהוא עוצר לפני קו הסיום כדי לעזור למתחרה, היא מהרגעים הכי טובים של פיקסאר. גם הדיבוב של פול ניומן בתפקיד דוק נותן לסרט הרבה עומק. לדעתי הסרט הראשון עדיין הכי טוב בסדרה.

אני בעד חו"ל דווקא לאזורים פחות תיירותיים. יוון למשל, אבל לא אתונה, אלא אחד האיים הקטנים כמו נקסוס או פארוס: ים יפה, אוכל טוב, מחירים סבירים יחסית ופחות צפוף. בארץ אני מסכים שאילת וים המלח הם בחירה בטוחה, ואני מוסיף גם את הגליל העליון באביב, כשהכל ירוק ויש מעיינות. מה הכי חשוב לכם בחופשה, מנוחה או אטרקציות?

https://www.youtube.com/watch?v=PXL04p4c-hQ ז'אנר: הרפתקת אקשן / ארגז חול דו־ממדי פלטפורמות: PC, PlayStation, Xbox, Switch, מובייל מפתח: Re-Logic שנת יציאה: 2011 (העדכון Journey's End יצא ב-2020) תיאור: חופרים, בונים ונלחמים בעולם דו־ממדי. אוספים חומרים, בונים בית ומשדרגים ציוד כדי להתמודד עם בוסים שהולכים ומתקשים. דעה: הרבה קוראים לו "מיינקראפט דו־ממדי", אבל הוא הרבה יותר ממוקד באקשן ובבוסים. כמות התוכן עצומה, והמפתחים המשיכו לתת עדכונים חינמיים שנים. עם חברים זה אחד המשחקים הכי ממכרים שיש.

https://www.youtube.com/watch?v=XuCfkgaaa08 ז'אנר: RPG עם קרבות תורות פלטפורמות: PC, PlayStation 5, Xbox Series X|S מפתח: Larian Studios שנת יציאה: 2023 תיאור: משחק תפקידים מבוסס Dungeons & Dragons. הדמות שלכם נדבקת בטפיל מסוכן, ויוצאת עם קבוצת שותפים למסע שבו כמעט כל החלטה משנה את המשך הסיפור. דעה: החופש פה מטורף: אפשר לפתור כמעט כל בעיה בכמה דרכים, בשכנוע, בגניבה או בקרב. הדמויות כתובות מצוין, והמשחק זכה בפרס משחק השנה. לוקח זמן להתרגל לקרבות התורות, אבל זה שווה את זה.

https://www.youtube.com/watch?v=70d9irlxiB4 ז'אנר: פלטפורמר פלטפורמות: PC, Switch, PlayStation 4, Xbox One מפתח: Maddy Makes Games (היום Extremely OK Games) שנת יציאה: 2018 תיאור: מדלין מנסה לטפס לפסגת הר סלסט, וכל מסך הוא אתגר קפיצות קצר וקשה. דעה: המשחק קשה, אבל אף פעם לא מרגיש לא הוגן. מתים הרבה, אבל חוזרים תוך שנייה. מאחורי הקושי יש סיפור רגיש על התמודדות עם חרדה, והפסקול מעולה. יש גם מצב עזרה למי שרוצה לעבור את הסיפור בקלות.

https://www.youtube.com/watch?v=ot7uXNQskhs ז'אנר: סימולציית חווה / RPG פלטפורמות: PC, Switch, PlayStation, Xbox, מובייל מפתח: ConcernedApe (אריק בארון) שנת יציאה: 2016 תיאור: יורשים חווה מהסבא ועוזבים את העבודה המשרדית לטובת חיים בכפר קטן. מגדלים יבולים, מגדלים חיות, דגים, כורים במערות ומכירים את תושבי העיר. דעה: מה שמדהים זה שמפתח אחד בנה את כל המשחק לבד, כולל הקוד, הגרפיקה והמוזיקה. זה משחק רגוע שאפשר לשחק בו חצי שעה או חצי לילה, ומצב המולטיפלייר עם חברים הופך אותו לעוד יותר כיף. מומלץ מאוד למי שרוצה הפסקה ממשחקי תחרות.

אמא: "אתה כבר שלוש שעות מול המחשב!" אני: "לא נכון, אני בחג." אמא: "איזה חג?" אני: "אירוע סוכות בשרת. זה נחשב מצווה, יש בונוס אקספי."

שחקן אמיו נכנס לסוכה של השכן ומסתכל מסביב. "יש פה דרופ?" "רק עלים מהסכך." "סבבה, אני אחכה לריספון."